חולין כ״ג

כי איצטריך קרא למעוטי נרבע ונעבד

סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב כי משחתם בהם מום בם ותנא דבי רבי ישמעאל כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודה זרה דבר ערוה דכתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ

עבודה זרה דכתיב פן תשחתון ועשיתם לכם פסל כל שהמום פוסל בו דבר ערוה ועבודה זרה פוסלין בו וכל שאין המום פוסל בו אין דבר ערוה ועבודה זרה פוסלין בו והני עופות הואיל ולא פסיל בהו מומא דאמר מר תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות אימא דבר ערוה ועבודה זרה נמי לא לפסול בהו קא משמע לן

בעי רבי זירא האומר הרי עלי עולת בהמה מן האיל או מן הכבש והביא פלגס מהו

אליבא דרבי יוחנן לא תבעי לך דאמר בריה הוי דתנן הקריבו מביא עליו נסכי איל ואין עולה לו מזבחו

ואמר רבי יוחנן או לאיל לרבות את הפלגס

כי תבעי לך אליבא דבר פדא

דאמר מייתי ומתני

מי אמרינן איל וכבש מתנה בבריה לא מתנה או דלמא בבריה נמי מתנה דאמר אי בריה הוה ליהוי כוליה נדבה תיקו

בעי רבי זירא האומר הרי עלי לחמי תודה מן החמץ או מן המצה והביא שיאור מהו

שיאור דמאן אי שיאור דרבי מאיר לרבי יהודה מצה מעלייתא היא

אי דרבי יהודה לרבי מאיר חמץ הוא

ואי דרבי מאיר לרבי מאיר מדלקי עליה חמץ הוא

אלא דרבי יהודה לרבי יהודה מאי ספיקא הויא ונפיק ממה נפשך או דלמא בריה הוא ולא נפיק

והאמר רב הונא האומר הרי עלי לחמי תודה מביא תודה ולחמה וכיון דאיחייב ליה בתודה ולחמה הא לא ידע האי גברא אי חמץ הוא דליתי מצה אי מצה הוא דליתי חמץ

לא צריכא דאמר הרי עלי חלה לפטור תודתו של פלוני

סוף סוף הא לא ידע האי גברא אי חמץ הוא דליתי מצה אי מצה הוא דליתי חמץ לא צריכא דלא אמר לפטור מיפק גברא ידי נדרו נפיק או לא נפיק תיקו

מתני׳ כשר בפרה פסול בעגלה כשר בעגלה פסול בפרה

גמ׳ תנו רבנן פרה בשחיטה כשרה בעריפה פסולה עגלה בעריפה כשרה בשחיטה פסולה נמצאת כשר בפרה פסול בעגלה כשר בעגלה פסול בפרה

ותהא פרה כשרה בעריפה מקל וחומר ומה עגלה שלא הוכשרה בשחיטה הוכשרה בעריפה פרה שהוכשרה בשחיטה אינה דין שהוכשרה בעריפה