חולין ס׳ ב

לרבי חנינא בר פפא מהו כיון דלא כתב בהו למינהו לא מיחייב או דילמא כיון דהסכים אידיהו כמאן דכתיב בהו למינהו דמיא תיקו

רבי שמעון בן פזי רמי כתיב ויעש אלהים את שני המארת הגדלים וכתיב את המאור הגדל ואת המאור הקטן אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לה לכי ומעטי את עצמך

אמרה לפניו רבונו של עולם הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי אמר לה לכי ומשול ביום ובלילה אמרה ליה מאי רבותיה דשרגא בטיהרא מאי אהני אמר לה זיל לימנו בך ישראל ימים ושנים אמרה ליה יומא נמי אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא דכתיב והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים זיל ליקרו צדיקי בשמיך יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן

חזייה דלא קא מיתבא דעתה אמר הקדוש ברוך הוא הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח והיינו דאמר רבי שמעון בן לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו לה׳ אמר הקדוש ברוך הוא שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח

רב אסי רמי כתיב ותוצא הארץ דשא בתלת בשבתא וכתיב וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ במעלי שבתא מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע עד שבא אדם הראשון ובקש עליהם רחמים וירדו גשמים וצמחו ללמדך שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים

רב נחמן בר פפא הויא ליה ההיא גינתא שדי ביה ביזרני ולא צמח בעא רחמי אתא מיטרא וצמח אמר היינו דרב אסי

אמר רב חנן בר רבא השסועה בריה בפני עצמה היא שיש לה שני גבין ושני שדראות וכי משה רבינו קניגי היה או בליסטרי היה מכאן תשובה לאומר אין תורה מן השמים

אמר ליה רב חסדא לרב תחליפא בר אבינא זיל כתוב קניגי ובליסטרי באגדתיך ופרשה

ואת חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים אמר חמשה וחשיב שיתא אמר רבי יונתן ארונקי שלהן חמשה אמר ליה רב חסדא לרב תחליפא בר אבינא כתוב ארונקי באגדתיך ופרשה ופליגא דרב דאמר רב עוים מתימן באו

תניא נמי הכי עוים מתימן באו ולמה נקרא שמן עוים שעיותו את מקומן דבר אחר עוים שאיוו לאלהות הרבה דבר אחר עוים שכל הרואה אותם אוחזתו עוית אמר רב יוסף ואית להו שיתסרי דרי שיני לכל חד וחד

אמר רבי שמעון בן לקיש הרבה מקראות שראויין לשרוף כספרי מינין והן הן גופי תורה והעוים הישבים בחצרים עד עזה מאי נפקא לן מינה

מדאשבעיה אבימלך לאברהם אם תשקר לי ולניני ולנכדי אמר הקדוש ברוך הוא ליתו כפתורים ליפקו מעוים דהיינו פלשתים וליתו ישראל ליפקו מכפתורים

כיוצא בדבר אתה אומר כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב וגו׳ מאי נפקא מינה דאמר להו הקדוש ברוך הוא לישראל אל תצר את מואב אמר הקדוש ברוך הוא ליתי סיחון ליפוק ממואב וליתו ישראל וליפקו מסיחון והיינו דאמר רב פפא עמון ומואב טיהרו בסיחון

צידנים יקראו לחרמון שרין תנא שניר ושריון מהרי ארץ ישראל מלמד שכל אחד ואחד מאומות העולם הלך ובנה לו כרך גדול לעצמו והעלה לו על שם הרי ארץ ישראל ללמדך שאפילו הרי ארץ ישראל חביבין על האומות העולם

כיוצא בו ואת העם העביר אתו לערים מאי נפקא מינה דלא ליקרו לאחיו גלוותא

סימני העוף לא נאמרו ולא והתניא נשר