חולין ט׳ א

מעילאי נמי קרמא איכא איידי דממשמשא ידא דטבחא מפתת

ואמר רב יהודה אמר רב תלמיד חכם צריך שילמוד שלשה דברים כתב שחיטה ומילה ורב חנניא בר שלמיא משמיה דרב אמר אף קשר של תפילין וברכת חתנים וציצית ואידך הני שכיחן

ואמר רב יהודה אמר שמואל כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו ואלו הן הלכות שחיטה שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור

מאי קא משמע לן כולהו תנינהו לא צריכא ששחט לפנינו שתים ושלש פעמים ושחט שפיר מהו דתימא מדאידך שחט שפיר האי נמי שחט שפיר קא משמע לן כיון דלא גמר זימנין דשהי ודריס ולא ידע

ואמר רב יהודה אמר שמואל הטבח צריך שיבדוק בסימנים לאחר שחיטה אמר רב יוסף אף אנן נמי תנינא רבי שמעון אומר אם שהה כדי ביקור מאי לאו כדי ביקור סימנין

אמר ליה אביי לא הכי אמר רבי יוחנן כדי ביקור חכם אם כן נתת דברים לשיעורים אלא כדי ביקור טבח חכם

לא בדק מאי רבי אליעזר בן אנטיגנוס משום רבי אלעזר ברבי ינאי אמר טרפה ואסורה באכילה במתניתא תנא נבלה ומטמאה במשא

במאי קמיפלגי בדרב הונא דאמר בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה נשחטה הרי היא בחזקת היתר עד שיודע לך במה נטרפה

מר סבר בחזקת איסור קיימא והשתא מתה היא ומר סבר בחזקת איסור אמרינן בחזקת טומאה לא אמרינן

גופא אמר רב הונא בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה ולימא נשחטה הותרה הא קא משמע לן דאף על גב דאיתיליד בה ריעותא

כדבעא מיניה רבי אבא מרב הונא בא זאב ונטל בני מעים מהו

נטל הא ליתנהו אלא נקב בני מעיים מהו נקב הא קא חזינן דהוא נקבינהו אלא נטלן והחזירן כשהן נקובין מהו מי חיישינן שמא במקום נקב נקב או לא

אמר ליה אין חוששין שמא במקום נקב נקב

איתיביה ראה צפור המנקר בתאנה ועכבר המנקר באבטיחים