חולין ט׳ ב

חוששין שמא במקום נקב נקב

אמר ליה מי קא מדמית איסורא לסכנתא סכנה שאני אמר ליה רבא מאי שנא ספק סכנתא לחומרא ספק איסורא נמי לחומרא

אמר ליה אביי ולא שאני בין איסורא לסכנתא והא אילו ספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור ואילו ספק מים מגולין אסורין

אמר ליה התם הלכתא גמירי לה מסוטה מה סוטה ברשות היחיד אף טומאה ברשות היחיד

מתיב רב שימי שרץ בפי חולדה וחולדה מהלכת על גבי ככרות של תרומה ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור ואילו ספק מים מגולין אסורין

התם נמי הלכתא גמירי לה מסוטה מה סוטה דבר שיש בה דעת לישאל אף הכא נמי דבר שיש בו דעת לישאל

אמר רב אשי תא שמע צלוחית שהניחה מגולה ובא ומצאה מכוסה טמאה שאני אומר אדם טמא נכנס לשם וכיסה

הניחה מכוסה ובא ומצאה מגולה אם יכולה חולדה לשתות ממנה או נחש לדברי רבן גמליאל או שירד בה טל בלילה פסולה

ואמר רבי יהושע בן לוי מה טעם