עירובין מ״ד א

אוֹ אֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. אוֹ דִילְמָא, בִּדְלָא מָלוּ גַּבְרֵי עָסְקִינַן, וְקָא מִבַּעְיָא לֵיהּ: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אוֹ אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר?

פְּשִׁיטָא בִּדְלָא מָלוּ גַּבְרֵי עָסְקִינַן, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בִּדְמָלוּ גַּבְרֵי עָסְקִינַן, מַאי תִּיבְּעֵי לֵיהּ? הָאָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּדִיר וְסַהַר וּסְפִינָה! אֶלָּא וַדַּאי בִּדְלָא מָלוּ גַּבְרֵי עָסְקִינַן, וּדְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ.

דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָאֲמַר לֵיהּ ״יִכָּנֵס״. מַאי ״יִכָּנֵס״ — לָאו בְּלֹא מְחִיצָה?!

אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא: נָפַל דּוֹפְנָהּ — לֹא יַעֲמִיד בָּהּ אָדָם בְּהֵמָה וְכֵלִים. וְלֹא יִזְקוֹף אֶת הַמִּטָּה לִפְרוֹס עָלֶיהָ סָדִין, לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֹהֶל עֲרַאי בַּתְּחִילָּה בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּשַּׁבָּת.

אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמְרַתְּ לִי מֵהָא, וַאֲנָא אָמֵינָא לָךְ מֵהָא: עוֹשֶׂה אָדָם אֶת חֲבֵירוֹ דּוֹפֶן כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה וְיִשַׁן. וְיִזְקוֹף אֶת הַמִּטָּה וְיִפְרוֹס עָלֶיהָ סָדִין כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּפּוֹל חַמָּה עַל הַמֵּת וְעַל הָאוֹכָלִין.

קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי! לָא קַשְׁיָא: הָא — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָא — רַבָּנַן, דִּתְנַן: פְּקַק הַחַלּוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁקָּשׁוּר וְתָלוּי — פּוֹקְקִין בּוֹ, וְאִם לָאו — אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹקְקִין בּוֹ.

וְהָא: אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֹהֶל עֲרַאי בַּתְּחִילָּה בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא לְהוֹסִיף, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין מוֹסִיפִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מוֹסִיפִין בְּשַׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב!

אֶלָּא לָא קַשְׁיָא: הָא — כְּרַבִּי מֵאִיר, הָא — כְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא: עֲשָׂאָהּ לִבְהֵמָה דּוֹפֶן לַסּוּכָּה, רַבִּי מֵאִיר פּוֹסֵל, וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר.

רַבִּי מֵאִיר דְּקָא פָּסֵיל הָתָם — אַלְמָא לָא מְחִיצָה הִיא, הָכָא שָׁרֵי, דְּלָאו מִידֵּי קָא עָבֵיד.

וְרַבִּי יְהוּדָה דְּקָא מַכְשִׁיר הָתָם — אַלְמָא מְחִיצָה הִיא, הָכָא אָסַר.

וְתִיסְבְּרָא? אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר בְּהֵמָה. אָדָם וְכֵלִים מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ?

וְתוּ — רַבִּי מֵאִיר אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — לְהוֹסִיף נָמֵי אָסַר.

אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן, אֵימַר דְּאָמְרִי רַבָּנַן לְהוֹסִיף, לְכַתְּחִילָּה מִי אֲמוּר?

אֶלָּא: הָא וְהָא רַבָּנַן. וְכֵלִים אַכֵּלִים לָא קַשְׁיָא, הָא — בְּדוֹפֶן שְׁלִישִׁית, הָא — בְּדוֹפֶן רְבִיעִית.

דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: נָפַל דּוֹפְנָהּ. שְׁמַע מִינַּהּ.