עירובין נ׳ ב

וּמָר סָבַר: לְקׇרְבָּן גָּדוֹל קָא מְכַוֵּין.

אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאִילָן שֶׁתַּחְתָּיו שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, אֲבָל בְּאִילָן שֶׁאֵין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, הֲרֵי מִקְצָת בֵּיתוֹ נִיכָּר.

מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מִמַּאי דִּבְאַרְבְּעִי מְצִיעָתָא קָא מְסַיַּים, דִּלְמָא בְּאַרְבְּעִי דְּהַאי גִּיסָא וּבְאַרְבְּעִי דְּהַאי גִּיסָא קָמְסַיַּים!

אֶלָּא אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאִילָן שֶׁתַּחְתָּיו שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, אֲבָל בְּאִילָן שֶׁתַּחְתָּיו שֶׁבַע אַמּוֹת — הֲרֵי מִקְצָת בֵּיתוֹ נִיכָּר.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב, תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב: מִי שֶׁבָּא בַּדֶּרֶךְ וְחָשְׁכָה לוֹ, וְהָיָה מַכִּיר אִילָן אוֹ גָדֵר, וְאָמַר: ״שְׁבִיתָתִי תַּחְתָּיו״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. אֲבָל אִם אָמַר: ״שְׁבִיתָתִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״ — מְהַלֵּךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם. הִגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם — מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלּוֹ וְחוּצָה לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּמָקוֹם הַמְסוּיָּים, כְּגוֹן שֶׁשָּׁבַת בְּתֵל שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְהוּא מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד בֵּית סָאתַיִם.

וְכֵן בִּקְעָה שֶׁהִיא עֲמוּקָּה עֲשָׂרָה, וְהִיא מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד בֵּית סָאתַיִם. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מְסוּיָּים — אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת.

הָיוּ שְׁנַיִם, אֶחָד מַכִּיר וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר — זֶה שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מוֹסֵר שְׁבִיתָתוֹ לַמַּכִּיר, וְהַמַּכִּיר אוֹמֵר: ״שְׁבִיתָתִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — כְּשֶׁסִּיֵּים אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁקָּבַע. אֲבָל לֹא סִיֵּים אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁקָּבַע — לֹא יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ.

לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל? אָמַר לָךְ שְׁמוּאֵל: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן דְּאִיכָּא מִמְּקוֹם רַגְלָיו וְעַד עִיקָּרוֹ תְּרֵי אַלְפֵי וְאַרְבַּע גַּרְמִידֵי, דְּאִי מוֹקְמֵית לֵיהּ בְּאִידַּךְ גִּיסָא דְּאִילָן — קָם לֵיהּ לְבַר מִתְּחוּמָא.

אִי סַיֵּים אַרְבַּע אַמּוֹת — מָצֵי אָזֵיל, וְאִי לָא — לָא מָצֵי אָזֵיל.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: טָעָה וְעֵירַב לִשְׁתֵּי רוּחוֹת, כִּמְדוּמֶּה הוּא שֶׁמְּעָרְבִין לוֹ לִשְׁתֵּי רוּחוֹת, אוֹ שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו ״צְאוּ וְעָרְבוּ לִי״, אֶחָד עֵירַב עָלָיו לַצָּפוֹן וְאֶחָד עֵירַב עָלָיו לַדָּרוֹם — מְהַלֵּךְ לַצָּפוֹן כְּעֵירוּבוֹ לַדָּרוֹם, וְלַדָּרוֹם כְּעֵירוּבוֹ לַצָּפוֹן.

וְאִם מִיצְּעוּ עָלָיו אֶת הַתְּחוּם — לֹא יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ.

לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב? רַב תַּנָּא הוּא וּפָלֵיג.

אָמַר שְׁבִיתָתִי בְּעִיקָּרוֹ — מְהַלֵּךְ מִמְּקוֹם רַגְלָיו וְעַד עִיקָּרוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה, וּמֵעִיקָּרוֹ לְבֵיתוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה. נִמְצָא מְהַלֵּךְ מִשֶּׁחָשֵׁיכָה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַמָּה.