גיטין פ״ט ב

לְחַד מִבְּנֵי פְּלָנְיָא, אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר לָא מְבַטְּלִינַן קָלָא, בְּהָא מְבַטְּלִינַן קָלָא; מֵימָר אָמְרִי: עַיִּינוּ בְּהוּ רַבָּנַן בְּקִידּוּשֵׁי, וְקִידּוּשֵׁי קָטָן הֲווֹ.

הָהִיא דִּנְפַק עֲלַהּ קָלָא, דְּאִיקַּדַּשָׁה לְקָטָן הַנִּרְאֶה כְּגָדוֹל. אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי: הֲוָה עוֹבָדָא, וְאָמְרוּ: עֲדַיִין לֹא הִגִּיעַ לִ״פְלַגּוֹת רְאוּבֵן״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב״.

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא שָׁם אֲמַתְלָא: אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: אֲמַתְלָא שֶׁאָמְרוּ, אֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים. רַב זְבִיד אָמַר: בִּמְקוֹם אֲמַתְלָא, חוֹשְׁשִׁין לַאֲמַתְלָא.

אֵיתִיבֵיהּ רַב פָּפָּא לְרַב זְבִיד: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא שָׁם אֲמַתְלָא! אֲמַר לֵיהּ: בִּמְקוֹם אֲמַתְלָא קָאָמַר.

אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב פָּפָּא: וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרַאּ?! וְהָתְנַן: נִתְקַדְּשָׁה, וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעְלָהּ – מוּתֶּרֶת לַחְזוֹר. לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן עַל תְּנַאי קַדֵּישׁ?

שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָתֵי בַּעַל וְקָא מְעַרְעֵר.

אִי הָכִי, נִישֵּׂאת נָמֵי! נִישֵּׂאת, דַּעֲבַדָה אִיסּוּרָא – קַנְסוּהָ רַבָּנַן; נִתְקַדְּשָׁה, דְּלָא עֲבַדָה אִיסּוּרָא – לָא קַנְסוּהָ רַבָּנַן.

אָמַר רַב אָשֵׁי: כֹּל קָלָא דְּלָא אִיתַּחְזַק בְּבֵי דִינָא – לָאו קָלָא הוּא. וְאָמַר רַב אָשֵׁי: כֹּל קָלָא דְּבָתַר נִישּׂוּאִין – לָא חָיְישִׁינַן לֵיהּ; הָא דְּבָתַר אֵירוּסִין – חָיְישִׁינַן לֵיהּ. רַב חֲבִיבָא אָמַר: אֲפִילּוּ דְּבָתַר אֵירוּסִין נָמֵי, לָא חָיְישִׁינַן לֵיהּ. וְהִלְכְתָא: לָא חָיְישִׁינַן לֵיהּ.

אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: שְׁלַחוּ לֵיהּ מִבֵּי רַב לִשְׁמוּאֵל, יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ: יָצָא עָלֶיהָ קוֹל מֵרִאשׁוֹן, וּבָא אַחֵר וְקִדְּשָׁהּ קִידּוּשֵׁי תוֹרָה, מַהוּ? שְׁלַח לְהוּ: תֵּצֵא, וְהַעֲמִידוּ הַדָּבָר עַל בּוּרְיוֹ, וְהוֹדִיעוּנִי.

מַאי ״וְהַעֲמִידוּ הַדָּבָר עַל בּוּרְיוֹ״? אִילֵּימָא דְּאִי מִגַּלְּיָא מִילְּתָא דְּקִידּוּשֵׁי דְקַמָּא לָאו קִידּוּשֵׁי מְעַלְּיָא נִינְהוּ – מְבַטְּלִינַן קָלָא; וְהָא נְהַרְדְּעָא אַתְרֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל הוּא, וְלָא מְבַטְּלִי קָלָא! אֶלָּא דְּאִי מִיגַּלְּיָא מִילְּתָא דְּקִידּוּשֵׁי קַמָּא קִידּוּשֵׁי מְעַלְּיָא נִינְהוּ – לֹא צְרִיכָה גֵּט מִשֵּׁנִי.

וּפְלִיגָא דְּרַב הוּנָא – דְּאָמַר רַב הוּנָא: אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ, וְקִיבְּלָה קִידּוּשִׁין מֵאַחֵר, מְקוּדֶּשֶׁת –

מִדְּרַב הַמְנוּנָא; דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ: ״גֵּירַשְׁתַּנִי״ – נֶאֱמֶנֶת, חֲזָקָה אֵין אִשָּׁה מְעִיזָּה פָּנֶיהָ בִּפְנֵי בַּעְלָהּ.

וְאִידַּךְ – כִּי אִתְּמַר דְּרַב הַמְנוּנָא, בְּפָנָיו; שֶׁלֹּא בְּפָנָיו – מְעִיזָּה וּמְעִיזָּה.

לֹא מָצְאוּ דָּבָר עַל בּוּרְיוֹ, מַהוּ?

אָמַר רַב הוּנָא: מְגָרֵשׁ רִאשׁוֹן, וְנוֹשֵׂא שֵׁנִי. אֲבָל מְגָרֵשׁ שֵׁנִי וְנוֹשֵׂא רִאשׁוֹן – לָא. מַאי טַעְמָא? אָתֵי לְמֵימַר: מַחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִן הָאֵירוּסִין.

רַב שִׁינָּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר: אַף מְגָרֵשׁ שֵׁנִי וְנוֹשֵׂא רִאשׁוֹן, מֵימָר אָמְרִי: עַיִּינוּ רַבָּנַן בְּקִידּוּשֵׁי, וְקִידּוּשֵׁי טָעוּת הֲוָה.

יָצָא עָלֶיהָ קוֹל מִזֶּה וּמִזֶּה, מַהוּ? אָמַר רַב פָּפָּא: אַף זוֹ – מְגָרֵשׁ רִאשׁוֹן וְנוֹשֵׂא שֵׁנִי. אַמֵּימָר אָמַר: מוּתֶּרֶת לִשְׁנֵיהֶם.