מעילה כ׳

נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ – הוּא מָעַל, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל. בְּנָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה.

נָטַל פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ – הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל. נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ – הוּא מָעַל, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל. נְתָנָהּ לְבַלָּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָחַץ מָעַל, שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי הַמֶּרְחָץ פָּתוּחַ לְפָנֶיךָ, הִכָּנֵס וּרְחוֹץ.

אֲכִילָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ, הֲנָיָיתוֹ וַהֲנָיַית חֲבֵרוֹ, אֲכִילָתוֹ וַהֲנָיַית חֲבֵרוֹ, הֲנָיָיתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וַאֲפִילּוּ לִזְמַן מְרוּבֶּה.

גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא הוּא, וּמַאי שְׁנָא חֲבֵירוֹ?! אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּגִזְבָּר, הַמְּסוּרוֹת לוֹ, עָסְקִינַן.

בְּנָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – אֵינוֹ חַיָּיב כּוּ׳. לְמָה לִי עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ? כֵּיוָן דְּשַׁנְּיַהּ – מָעַל! אָמַר רַב: כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחָהּ עַל פִּי אֲרוּבָּה.

וְכֵיוָן דְּבָנֵי לַהּ, מִיהַת מָעַל. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב, דְּאָמַר רַב: הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְבַיִת – אֲסָרוֹ.

אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: הֲנָאָה הַנִּרְאֵת לָעֵינַיִם אָסְרָה תּוֹרָה.

לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הַדָּר בְּבַיִת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה מִמֶּנָּה – מָעַל. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הָתָם בְּשֶׁהִקְדִּישׁוֹ וּלְבַסּוֹף בְּנָאוֹ.

אֲבָל בְּנָאוֹ וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישׁוֹ, מַאי – לֹא מָעַל? מַאי אִירְיָא רָהֵיט וְתָנֵי הַדָּר בְּבַיִת שֶׁל מְעָרָה – לֹא מָעַל. לֵימָא הַדָּר בְּבַיִת שֶׁל אֲבָנִים שֶׁבְּנָאוֹ וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישׁוֹ – לֹא מָעַל!

אָמְרִי: הָא פְּסִיקָא לֵיהּ., הָא לָא פְּסִיקָא לֵיהּ.

הֲדַרַן עֲלָךְ הַנֶּהֱנֶה

הַשָּׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ – בַּעַל הַבַּיִת מָעַל. לֹא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ – הַשָּׁלִיחַ מָעַל.

כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״תֵּן בָּשָׂר לָאוֹרְחִים״, וְנָתַן לָהֶם כָּבֵד; ״כָּבֵד״, וְנָתַן לָהֶם בָּשָׂר – הַשָּׁלִיחַ מָעַל. אָמַר לוֹ: ״תֵּן לָהֶם חֲתִיכָה חֲתִיכָה״, וְהוּא אוֹמֵר: טְלוּ שְׁתַּיִם! וְהֵם נָטְלוּ שָׁלֹשׁ – כּוּלָּם מָעֲלוּ.

גְּמָ׳ מַאן תַּנָּא דְּכׇל מִילְּתָא דְּמִימְּלַךְ עֲלַהּ שָׁלִיחַ תַּרְתֵּי מִילֵּי הָוְיָין?

אָמַר רַב חִסְדָּא: דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דִּתְנַן: הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק – מוּתָּר בְּדִילּוּעִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹסֵר.

אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא, מִי לָא בָּעֵי לְאִימְּלוֹכֵי? כִּי אֲמַרוּ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לְהוּ: שַׁפִּיר קָאָמַר נַחְמָנִי!

מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא? רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא, דְּתַנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר – אָסוּר בְּכׇל מִינֵי בָּשָׂר, וְאָסוּר בָּרֹאשׁ וּבָרַגְלַיִם, בַּקָּנֶה וּבַכָּבֵד וּבַלֵּב. וְאָסוּר בִּבְשַׂר עוֹפוֹת, וּמוּתָּר בִּבְשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר בָּרֹאשׁ וּבָרַגְלַיִם, בַּקָּנֶה וּבַכָּבֵד, וּבָעוֹפוֹת וּבַדָּגִים וּבַחֲגָבִים.

וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: קְרָבַיִים לָאו בָּשָׂר הֵן, וְאוֹכְלֵיהֶן לָאו בַּר אִינִישׁ.

וּלְתַנָּא קַמָּא, מַאי שְׁנָא בִּבְשַׂר עוֹפוֹת? מִשּׁוּם דִּרְגִיל אִינִישׁ דְּאָמַר: לָא אַשְׁכַּחִי בִּשְׂרָא דְּחֵיוְתָא, וַאֲתַאי בִּשְׂרָא דְצִיפְּרָא. אִי הָכִי, הָכִי נָמֵי עֲבִיד אִינִישׁ לְמֵימְרָא: לָא אַשְׁכַּחִי בִּשְׂרָא דְּחֵיוְתָא, וַאֲתַאי דָּגִים!

אָמַר רַב פָּפָּא: בְּיוֹם הַקָּזָה עָסְקִינַן, דְּלָא אָכֵיל אִינִישׁ דָּגִים.

אִי הָכִי, צִיפְּרָא נָמֵי לָא נֵיכוֹל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּמְסוֹכַר וְאָכֵל צִיפְּרָא – פָּרַח לִיבֵּיהּ כְּצִיפְּרָא! וְעוֹד, תַּנְיָא: אֵין מַקִּיזִין דָּם לֹא עַל הַדָּגִים, וְלֹא עַל הָעוֹפוֹת, וְלֹא עַל בָּשָׂר מָלִיחַ.

אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: בְּיוֹמָא דְּכָיְיבִין לֵיהּ עֵינֵיהּ עָסְקִינַן, דְּלָא אָכֵיל דָּגִים.

אָמַר לוֹ: תֵּן לוֹ חֲתִיכָה כּוּ׳. שְׁמַע מִינַּהּ: מוֹסִיף עַל שְׁלִיחוּתוֹ – הָוֵי שָׁלִיחַ!

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: דְּאָמַר שָׁלִיחַ: טוֹל אַחַת מִדַּעְתּוֹ וְאַחַת מִדַּעְתִּי.