מנחות ט״ז א

מתני׳ פיגל בקומץ ולא בלבונה בלבונה ולא בקומץ רבי מאיר אומר פיגול וחייבין עליו כרת וחכמים אומרים אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר

ומודים חכמים לרבי מאיר במנחת חוטא ובמנחת קנאות שאם פיגל בקומץ שהוא פיגול וחייבין עליו כרת שהקומץ הוא המתיר

שחט אחד מן הכבשים לאכול שתי חלות למחר הקטיר אחד מן הבזיכין לאכול שני סדרים למחר רבי מאיר אומר פיגול וחייבין עליו כרת וחכמים אומרים אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר

שחט אחד מן הכבשים לאכול ממנו למחר הוא פיגול וחבירו כשר לאכול מחבירו למחר שניהם כשרים

גמ׳ אמר רב מחלוקת שנתן את הקומץ בשתיקה ואת הלבונה במחשבה

אבל נתן הקומץ במחשבה ואת הלבונה בשתיקה דברי הכל פיגול שכל העושה על דעת ראשונה הוא עושה ושמואל אמר עדיין הוא מחלוקת

יתיב רבא וקאמר לה להא שמעתא איתיביה רב אחא בר רב הונא לרבא במה דברים אמורים בקמיצה ובמתן כלי ובהילוך

בא לו להקטרה נתן את הקומץ בשתיקה ואת הלבונה במחשבה את הקומץ במחשבה ואת הלבונה בשתיקה רבי מאיר אומר פיגול וחייבין עליו כרת וחכמים אומרים אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר

קתני מיהא נתן את הקומץ במחשבה ואת הלבונה בשתיקה ופליגי

אימא וכבר נתן את הלבונה בשתיקה מעיקרא שתי תשובות בדבר חדא דהיינו קמייתא ועוד התניא אחר כך

תרגמא רב חנינא בשתי דיעות

תא שמע במה דברים אמורים בדמים הניתנין על מזבח החיצון

אבל דמים הניתנין על מזבח הפנימי כגון ארבעים ושלש של יום הכיפורים ואחת עשרה של פר כהן משוח ואחת עשרה של פר העלם דבר של ציבור פיגל בין בראשונה בין בשניה ובין בשלישית רבי מאיר אומר פיגול וחייבין עליו כרת וחכמים אומרים אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר

קתני מיהא פיגל בין בראשונה בין בשניה ובין בשלישית ופליגי

וכי תימא הכא נמי בשתי דעות הניחא למאן דאמר בפר ואפילו בדמו של פר אלא למאן דאמר בפר ולא בדמו של פר מאי איכא למימר

אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שפיגל בראשונה ושתק בשניה ופיגל בשלישית דאמרינן אי סלקא דעתך כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה מיהדר פיגולי בשלישית למה לי

מתקיף לה רב אשי מידי שתק קתני אלא אמר רב אשי הכא במאי עסקינן כגון שפיגל בראשונה ובשניה ובשלישית דאמרינן אי סלקא דעתך כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה מיהדר פגולי בשניה ובשלישית למה לי