מנחות י״ט ב

גרש ושמן מעכבין ואין דבר אחר מעכב

גופא אמר רב כל מקום שהחזיר לך הכתוב בתורה מנחה אינו אלא לעכב ושמואל אמר גרש ושמן מעכבין ואין דבר אחר מעכב ולשמואל אף על גב דתנא ביה קרא לא מעכבא ליה

אלא כל היכא דתנא ביה קרא ודאי מעכבא והכא במלא קומצו בקומצו קא מיפלגי דתניא מלא קמצו בקמצו שלא יעשה מדה לקומץ

רב סבר הא נמי תנא ביה קרא דכתיב ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ושמואל דורות משעה לא ילפינן

ולא יליף שמואל דורות משעה והתנן כלי הלח מקדשין את הלח ומדת יבש מקדשין את היבש ואין כלי הלח מקדשין את היבש ולא מדת יבש מקדשין את הלח

ואמר שמואל לא שנו אלא מדות אבל מזרקות מקדשין דכתיב שניהם מלאים סלת

שאני התם דתנא בה קרא תריסר זימנין

אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב והרי הגשה דתנא בה קרא ולא מעכבא מאן תנא ביה דכתיב זאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן לפני ה׳

ההוא לקבוע לה מקום הוא דאתא דתניא לפני ה׳ יכול במערב תלמוד לומר אל פני המזבח

אי אל פני המזבח יכול בדרום תלמוד לומר לפני ה׳ הא כיצד מגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו

רבי אליעזר אומר יכול יגישנה למערבה של קרן או לדרומה של קרן אמרת כל מקום שאתה מוצא שתי מקראות אחד מקיים עצמו ומקיים חבירו ואחד מקיים עצמו ומבטל את חבירו מניחין את שמקיים עצמו ומבטל חבירו ותופשין את שמקיים עצמו ומקיים חבירו

שכשאתה אומר לפני ה׳ במערב בטלתה אל פני המזבח בדרום וכשאתה אומר אל פני המזבח בדרום קיימתה לפני ה׳

והיכא קיימתה אמר רב אשי קסבר האי תנא כוליה מזבח בצפון קאי

מתקיף לה רב הונא הרי מלח דלא תנא ביה קרא ומעכבא ביה דתניא ברית מלח עולם הוא שתהא