מנחות כ״ד א

והניחו בביסא ונגע טבול יום באחד מהן מהו כי תנן כלי מצרף מה שבתוכו לקדש הני מילי היכא דנגעי בהדדי אבל היכא דלא נגעי בהדדי לא או דילמא לא שנא

אמר להו איהו מי תנן כלי מחבר כלי מצרף תנן כל דהו הושיט אחד לביניהן מהו

אמר להו צריך לכלי כלי מצרפו אין צריך לכלי אין כלי מצרפו

הושיט טבול יום את אצבעו ביניהן מהו אמר להו אין לך דבר שמטמא מאוירו אלא כלי חרס בלבד

הדר איהו בעא מינייהו מהו לקמוץ מזה על זה צירוף דאורייתא או דרבנן

אמרו לו זו לא שמענו כיוצא בו שמענו דתנן שני מנחות שלא נקמצו ונתערבו זו בזו אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה ומזו בפני עצמה כשירות ואם לאו פסולות

כי יכול לקמוץ מיהא כשירות אמאי הך דמערב הא לא נגע

אמר רבא דלמא בגושין המחולקין העשויין כמסרק

מאי הוי עלה אמר רבא תא שמע דתניא והרים ממנו מן המחובר שלא יביא עשרון בשני כלים ויקמוץ הא בכלי אחד דומיא דשני כלים קמיץ

אמר ליה אביי דילמא שני כלים היכי דמי כגון קפיזא בקבא דאף על גב דעריבי מעילאי כיון דמיפסק מחיצתא דקפיזא מתתא

הא כלי אחד דומיא דשני כלים היכי דמי כגון עריבתה של תרנגולין ואף על גב דמיפסקן מחיצתא הא נגיע אבל הכא דלא נגיע כלל תיבעי לך

בעי רבי ירמיה צירוף כלי וחיבור מים מהו

כי תנן כלי מצרף מה שבתוכו לקדש הני מילי דגואי אבל דבראי לא או דילמא כיון דמחבר מחבר

ואם תימצי לומר כיון דמחבר מחבר חיבור מים וצירוף כלי ונגע טבול יום מבחוץ מהו

כי תנן כלי מצרף הני מילי דנגע מגואי אבל מבראי לא או דילמא לא שנא תיקו

בעי רבא עשרון שחלקו ונטמא אחד מהן והניחו בביסא וחזר טבול יום ונגע באותו טמא מהו מי אמרינן שבע לו טומאה או לא

אמר ליה אביי ומי אמרינן שבע ליה טומאה והתנן סדין טמא