מנחות כ״ד ב

מדרס ועשאו וילון טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס

אמר רבי יוסי באיזה מדרס נגע זה אלא שאם נגע בו הזב טמא מגע הזב

כי נגע בו הזב מיהא טמא ואפילו לבסוף כטמא מדרס ואחר כך מגע הזב אמאי לימא שבע ליה טומאה

אמר ליה וממאי דהאי שאם נגע בו הזב לבתר מדרס דילמא מקמי מדרס דהויא טומאה חמורה על טומאה קלה

אבל הכא דאידי ואידי טומאה קלה לא

אלא מסיפא מודה רבי יוסי בשני סדינין המקופלין ומונחין זה על זה וישב זב עליהן שהעליון טמא מדרס והתחתון טמא מדרס ומגע מדרס ואמאי לימא שבע ליה טומאה

התם בבת אחת הכא בזה אחר זה

אמר רבא עשרון שחלקו ואבד אחד מהן והפריש אחר תחתיו ונמצא הראשון והרי שלשתן מונחין בביסא נטמא אבוד אבוד וראשון מצטרפין מופרש אין מצטרף

נטמא מופרש מופרש וראשון מצטרפין אבוד אין מצטרף נטמא ראשון שניהם מצטרפין

אביי אמר אפילו נטמא אחד מהן נמי שניהם מצטרפין מאי טעמא כולהו בני ביקתא דהדדי נינהו

וכן לענין קמיצה קמץ מן האבוד שיריו וראשון נאכלין מופרש אינו נאכל קמץ מן המופרש שיריו וראשון נאכלין אבוד אינו נאכל

קמץ מן ראשון שניהם אינן נאכלין

אביי אמר אפילו קמץ מאחד מהן שניהן אינן נאכלין מאי טעמא כולהו נמי בני ביקתא דהדדי נינהו

מתקיף לה רב פפא ושירים דידיה מיהא נאכלין הא איכא דנקא דקומץ דלא קריב

מתקיף לה רב יצחק בריה דרב משרשיא וקומץ גופיה היכי קריב הא איכא תלתא חולין

רב אשי אמר קומץ בדעתא דכהן תליא מילתא וכהן כי קמיץ אעשרון קא קמיץ