מנחות מ״ב ב

מפשרוניא ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן מין כותי גוי עבד אשה וקטן וישראל משומד פסולין שנאמר וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה כל שאינו בקשירה אינו בכתיבה

ובישראל אין צריך לברך דשלח רב חייא בריה דרב הונא משמיה דרבי יוחנן על תפילין של יד אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין על תפילין של ראש אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין ואילו לעשות תפילין לא מברך

אלא לאו היינו טעמא כל מצוה דעשייתה גמר מצוה כגון מילה אף על גב דכשירה בגוי בישראל צריך לברך וכל מצוה דעשייתה לאו גמר מצוה כגון תפילין אף על גב דפסולות בגוי בישראל אינו צריך לברך

ובציצית בהא קמיפלגי מר סבר חובת טלית הוא ומר סבר חובת גברא הוא

אמר ליה רב מרדכי לרב אשי אתון הכי מתניתו לה

אנן הכי מתנינן לה אמר רב יהודה אמר רב מנין לציצית בגוי שכשירה שנאמר דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית יעשו להם אחרים

אמר רב יהודה אמר רב עשאן מן הקוצים ומן הנימין ומן הגרדין פסולה מן הסיסין כשירה

כי אמריתה קמיה דשמואל אמר אף מן הסיסין פסולה בעינן טוייה לשמה

כתנאי ציפן זהב או שטלה עליהן עור בהמה טמאה פסולות עור בהמה טהורה כשירות ואף על פי שלא עיבדן לשמן רבן שמעון בן גמליאל אומר אף עור בהמה טהורה פסולות עד שיעבדן לשמן

אמר ליה אביי לרב שמואל בר רב יהודה הא תכילתא היכי צבעיתו לה אמר ליה מייתינן דם חלזון וסמנין ורמינן להו ביורה ושקלינא פורתא בביעתא וטעמינן להו באודרא ושדינן ליה לההוא ביעתא וקלינן ליה לאודרא

שמע מינה תלת שמע מינה טעימה פסולה ושמע מינה דבעינן צביעה לשמה ושמע מינה טעימה פסלה

היינו טעימה פסולה היינו צביעה לשמה אמר רב אשי מה טעם קאמר מה טעם טעימה פסולה משום דבעינן צביעה לשמה

כתנאי טעימה פסולה משום שנאמר כליל תכלת דברי רבי חנינא בן גמליאל

רבי יוחנן בן דהבאי אומר אפילו מראה שני שבה כשר משום שנאמר ושני תולעת

תנו רבנן תכלת אין לה בדיקה ואין נקחית אלא מן המומחה תפילין יש להם בדיקה ואין ניקחין אלא מן המומחה ספרים ומזוזות יש להן בדיקה וניקחין מכל אדם

ותכלת אין לה בדיקה והא רב יצחק בריה דרב יהודה בדיק ליה (סימן בגשם) מייתי מגביא גילא ומיא דשבלילתא ומימי רגלים