מנחות מ״ה א

אילים דהיכא אי דהנהו דאיל הוא אי דעצרת דתורת כהנים הויה כתיב בהו

לעולם דעצרת דתורת כהנים והכי קאמר לא אילים דתורת כהנים מעכבי ליה לאיל דחומש הפקודים ולא איל דחומש הפקודים מעכב להו לאילים דתורת כהנים

אלא פרים דאפילו אהדדי לא מעכבי ואילים דהכא ודהכא הוא דלא מעכבי אינהו מעכבי

תנא מילי מילי קתני

וביום החדש (תקח) פר בן בקר תמים וששה כבשים ואיל תמימים יהיו פר מה תלמוד לומר

לפי שנאמר בתורה פרים ומנין שאם לא מצא שנים מביא אחד תלמוד לומר פר

ששה כבשים מה תלמוד לומר לפי שכתב בתורה שבעה ומנין שאם לא מצא שבעה יביא ששה תלמוד לומר ששה

ומנין שאם לא מצא ששה יביא חמשה חמשה יביא ארבעה ארבעה יביא שלשה שלשה יביא שנים ואפילו אחד תלמוד לומר ולכבשים כאשר תשיג ידו

ומאחר דכתיב הכי ששה כבשים למה לי דכמה דאפשר להדורי מהדרינן

ומנין (לאילים שבתורת כהנים) שמעכבין זה את זה תלמוד לומר יהיו

כה אמר ה׳ אלהים בראשון באחד לחודש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש חטאת עולה היא אמר רבי יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה

רב אשי אמר מילואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה

תניא נמי הכי רבי יהודה אומר פרשה זו אליהו עתיד לדורשה אמר לו רבי יוסי מלואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה אמר לו תנוח דעתך שהנחת דעתי

וכל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים כהנים הוא דלא יאכלו הא ישראל אכלי אמר רבי יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה

רבינא אמר כהנים איצטריך ליה סלקא דעתך אמינא הואיל ואשתרי מליקה לגבייהו תשתרי נמי נבילה וטרפה קא משמע לן

וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את הבית שבעה

אמר רבי יוחנן אלו שבעה שבטים שחטאו ואף על פי שאין רובה של קהל

חדש אם חדשו ואמרו חלב מותר מאיש שגה ומפתי מלמד שאין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה

אמר רב יהודה אמר רב זכור אותו האיש לטוב וחנינא בן חזקיה שמו שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל שהיו דבריו סותרין דברי תורה מה עשה העלה שלש מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשו

אמר רבי שמעון אם היו להם פרים מרובין [וכו׳]

תנו רבנן ואיפה לפר ואיפה לאיל יעשה מנחה ולכבשים כאשר תשיג ידו ושמן הין לאיפה אמר רבי שמעון וכי מדת פרים ואילים אחת היא

אלא שאם היו להם פרים מרובין ולא היו נסכים יביאו פר אחד ונסכיו ואל יקרבו כולן בלא נסכים ואם היו להם