תלמוד בבלי
מנחות נ״ה
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
ובמחשבה מה תרומה גדולה בעין יפה אף תרומת מעשר בעין יפה
ומינה אמר רבי אלעזר בר רבי יוסי אבא היה נוטל עשר גרוגרות שבמקצוע על תשעים שבכלכלה אי אמרת בשלמא לכמות שהן אמרינן שפיר אלא אי אמרת כמות שהן בציר להו
כי אתא רב דימי אמר רבי אלעזר שאני גרוגרות הואיל ויכול לשולקן ולהחזירן לכמות שהן
תנו רבנן תורמין תאנים על הגרוגרות במקום שרגילין לעשות תאנים גרוגרות ולא גרוגרות על תאנים ואפילו במקום שרגילין לעשות תאנים גרוגרות
אמר מר תורמין תאנים על הגרוגרות במקום שרגילין לעשות תאנים גרוגרות במקום שרגילין אין במקום שאין רגילין לא
היכי דמי אי דאיכא כהן מקום שאינו רגיל אמאי לא והתנן מקום שיש כהן תורם מן היפה
אלא פשיטא דליכא כהן אימא סיפא ולא גרוגרות על התאנים ואפילו במקום שרגיל לעשות תאנים גרוגרות ואי דליכא כהן אמאי לא והתנן מקום שאין כהן תורם מן המתקיים אלא פשיטא דאיכא כהן
רישא דליכא כהן סיפא דאיכא כהן אין רישא דליכא כהן סיפא דאיכא כהן
אמר רב פפא שמע מינה דחקינן ומוקמינן מתניתין בתרי טעמי ולא מוקמינן בתרי תנאי
מתני׳ כל המנחות נילושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו ואם החמיצו שיריה עובר בלא תעשה שנאמר כל המנחה אשר תקריבו לה׳ לא תעשה חמץ וחייב על לישתה ועל עריכתה ועל אפייתה
גמ׳ מנא הני מילי אמר ריש לקיש דאמר קרא לא תאפה חמץ חלקם אפילו חלקם לא תאפה חמץ
והאי להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתניא לא
תאפה חמץ מה תלמוד לומר והלא כבר נאמר לא תעשה חמץ לפי שנאמר לא תעשה חמץ יכול לא יהא חייב אלא אחת על כולם תלמוד לומר לא תאפה
אפייה בכלל היתה למה יצאת להקיש אליה מה אפייה מיוחדת שהיא מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה אף אני אביא לישתה ועריכתה
וכל מעשה יחידי שבה לאיתויי קיטוף שהוא מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה
אנן מחלקם קאמרינן
ואימא כוליה להכי הוא דאתא
אם כן לכתוב חלקם לא תאפה חמץ מאי לא תאפה חמץ חלקם שמעת מינה תרתי
ואימא אפייה דפרט בה רחמנא ליחייב חדא אינך ליחייב חדא אכולהו משום דהוה דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
ואימא לא תעשה כלל לא תאפה פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט אפייה אין מידי אחרינא לא
אמר רבי אפטוריקי משום דהוי כלל ופרט המרוחקין זה מזה וכל כלל ופרט המרוחקין זה מזה אין דנין אותן בכלל ופרט
מתיב רב אדא בר אהבה ואמרי לה כדי וכלל ופרט המרוחקין זה מזה אין דנין אותן בכלל ופרט והתניא ושחט אתו במקום אשר ישחט העלה לפני ה׳ חטאת הוא היכן עולה נשחטת בצפון אף זה בצפון
וכי אנו מכאן למידין והלא כבר נאמר במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת הא למה זה יצא לקובעו שאם לא שחט אותו בצפון פסלו
אתה אומר לכך יצאת או אינו אלא שזה טעון צפון ואין אחר טעון צפון תלמוד לומר ושחט את החטאת במקום אשר ישחט את העלה זה בנה אב לכל חטאות שטעונות צפון
טעמא דכתב רחמנא ושחט את החטאת הא לאו הכי הוה אמינא שזה טעון צפון ואין אחר טעון צפון מאי טעמא
לאו משום דהוה כלל ופרט ואף על גב דמרוחקין זה מזה דנין אותן בכלל ופרט
מתקיף לה רב אשי האי כלל ופרט הוא פרט וכלל הוא ונעשה כלל מוסיף על הפרט ואיתרבי להו כל מילי
אלא תנא אתו קא קשיא ליה והכי קאמר או אינו אלא שזה טעון צפון ואין אחר טעון צפון דכתב רחמנא אתו
והשתא דנפקא ליה מושחט את החטאת אתו למעוטי מאי למעוטי (נחשון ושחט עוף בפסח סימן)
אותו בצפון ואין שעיר נחשון בצפון
סלקא דעתך אמינא הואיל ואיתרבי לענין סמיכה ליתרבי נמי לענין צפון קא משמע לן
וסמיכה גופה מנלן דתניא וסמך ידו על ראש השעיר לרבות שעיר נחשון לסמיכה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר