מנחות נ״ז ב

ומי פירות אין מחמיצין אמר ריש לקיש אומר היה רבי יוסי הגלילי מנחת נסכים מגבלה במים וכשרה

לחם הפנים מדת יבש היא ושמענא ליה לרבי עקיבא דאמר מדת יבש לא נתקדשה

שלח רבי ראובן משמיה דרבי יוחנן כך היא הצעה של משנה ואיפוך אשר תקריבו לרבות לחם הפנים לחימוץ דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר לרבות מנחת נסכים לחימוץ

ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן רבי יוסי הגלילי ואחד מתלמידי רבי ישמעאל אמרו דבר אחד ומנו רבי יאשיה

דתניא וימשחם ויקדש אתם רבי יאשיה אומר מדת הלח נמשח בין מבפנים בין מבחוץ מדת יבש נמשחו מבפנים ואין נמשחו מבחוץ

רבי יונתן אומר מדת הלח נמשחו מבפנים ואין נמשחו מבחוץ מדות יבש לא נמשחו כל עיקר תדע לך שהרי אין מקדשות דכתיב ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים לה׳ אימתי הן לה׳ לאחר שנאפו

במאי קא מיפלגי באתם רבי יאשיה סבר אתם למעוטי מדת יבש בחוץ ורבי יונתן סבר מדת יבש חול הוא ולא אצטריך קרא למעוטי כי איצטריך קרא למעוטי מדת לח מבחוץ

לימא נמי רבי עקיבא ואחד מתלמידי רבי ישמעאל אמרו דבר אחד ומנו רבי יונתן משום דלא שוו במדת לח להדדי

אמר ליה רב פפא לאביי והא איכא ביסא דלח הוא אמר ליה כגון שלש על גבי קטבליא

אי הכי דקאמר ליה רבי יונתן תדע לך שהרי אינה מקדשת לימא ליה כגון דכיילא בעשרון דחול

הכי השתא בשלמא ביסא לא כתב רחמנא דלעביד ביסא למילש ביה כי לש לה על גבי קטבליא לית לן בה אלא עשרון כיון דאמר רחמנא עביד עשרון וכייל ביה שביק עשרון דקודש וכייל בעשרון דחול

תנו רבנן מנין למעלה מבשר חטאת ומבשר אשם ומבשר קדשי הקדשים ומקדשים קלים וממותר העומר וממותר שתי הלחם ומלחם הפנים ומשירי מנחות שהוא בלא תעשה

תלמוד לומר כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה׳ כל שהוא ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו

ושתי הלחם ולחם הפנים יש מהן לאישים והתניא יצאו שתי הלחם ולחם הפנים שאין מהם לאישים

אמר רב ששת אין מגופו לאישים

איתמר המעלה מכולם על גבי הכבש רבי יוחנן אמר חייב רבי אלעזר אמר פטור

רבי יוחנן אמר חייב דתניא המזבח אין לי אלא מזבח כבש מנין תלמוד לומר ואל המזבח לא יעלו לרצון

ורבי אלעזר אמר פטור מאי טעמא דאמר קרא שאר ודבש קרבן ראשית תקריבו אתם

אותם הוא דרבי לך כבש כמזבח אבל מידי אחרינא לא