תלמוד בבלי
מנחות נ״ז
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
אמר רבי יוחנן הניח בשר על גבי גחלים היפך בו חייב לא היפך בו פטור
אמר רבא מאי חייב נמי דקאמר כמעשה צלי של שבת
גופא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הניח בשר על גבי גחלים היפך בו חייב לא היפך בו פטור היכי דמי אילימא דאי לא היפך ביה לא בשיל פשיטא אלא דאי לא מהפיך ליה נמי הוה בשיל אמאי לא מיחייב
לא צריכא דאי לא היפך ביה הוה בשיל מצד אחד כמאכל בן דרוסאי וכי מהפיך ביה בשיל משני צדדין כמאכל בן דרוסאי וקא משמע לן דכל מצד אחד כמאכל בן דרוסאי לא כלום הוא
אמר רבא ואם נצלה בו כגרוגרת מצד אחד במקום אחד חייב אמר ליה רבינא לרב אשי במקום אחד אין בשנים או שלשה מקומות לא והתנן הקודח כל שהוא חייב
היכי דמי אילימא במקום אחד כל שהוא למאי חזי אלא לאו בשנים או שלשה מקומות דחזו לצירוף לא לעולם במקום אחד דחזו לבבא דאקלידא
ואיכא דאמרי אמר רבא אפילו בשנים ושלשה מקומות אמר ליה רבינא לרב אשי אף אנן נמי תנינא הקודח כל שהוא חייב היכי דמי אילימא במקום אחד כל שהוא למאי חזי אלא לאו בשנים ושלשה מקומות דחזי לצירוף לא לעולם במקום אחד דחזו לבבא דאקלידא
תנו רבנן אילו נאמר אשר תקריבו לה׳ לא תעשה חמץ הייתי אומר אין לי בלא תעשה חמץ אלא קומץ בלבד
מנחה מנין תלמוד לומר מנחה שאר מנחות מנין תלמוד לומר כל המנחה
אשר תקריבו לה׳ כשרה ולא פסולה מכאן אמרו המחמיץ את הכשירה חייב ואת הפסולה פטור
בעי רב פפא חימצה ויצאת וחזר וחימצה מהו כיון דיצאת איפסילה לה ביוצא וכי הדר מחמיץ לה לא מיחייב עלה משום מחמיץ אחר מחמיץ
או דילמא כיון דחימצה פסול יוצא לא מהני ביה וכי הדר מחמיץ לה מיחייב עלה משום מחמיץ אחר מחמיץ תיקו
בעי רב מרי חימצה בראשו של מזבח מהו אשר תקריבו אמר רחמנא והא אקרבה
או דלמא מחוסר הקטרה כמחוסר מעשה דמי תיקו
והשתא דנפקא ליה מכל המנחה אשר תקריבו (לה׳) למה לי מיבעי ליה לכדתניא אשר תקריבו לרבות מנחת נסכים לחימוץ דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר לרבות לחם הפנים לחימוץ
מנחת נסכים מי פירות הם
ומי פירות אין מחמיצין אמר ריש לקיש אומר היה רבי יוסי הגלילי מנחת נסכים מגבלה במים וכשרה
לחם הפנים מדת יבש היא ושמענא ליה לרבי עקיבא דאמר מדת יבש לא נתקדשה
שלח רבי ראובן משמיה דרבי יוחנן כך היא הצעה של משנה ואיפוך אשר תקריבו לרבות לחם הפנים לחימוץ דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר לרבות מנחת נסכים לחימוץ
ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן רבי יוסי הגלילי ואחד מתלמידי רבי ישמעאל אמרו דבר אחד ומנו רבי יאשיה
דתניא וימשחם ויקדש אתם רבי יאשיה אומר מדת הלח נמשח בין מבפנים בין מבחוץ מדת יבש נמשחו מבפנים ואין נמשחו מבחוץ
רבי יונתן אומר מדת הלח נמשחו מבפנים ואין נמשחו מבחוץ מדות יבש לא נמשחו כל עיקר תדע לך שהרי אין מקדשות דכתיב ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים לה׳ אימתי הן לה׳ לאחר שנאפו
במאי קא מיפלגי באתם רבי יאשיה סבר אתם למעוטי מדת יבש בחוץ ורבי יונתן סבר מדת יבש חול הוא ולא אצטריך קרא למעוטי כי איצטריך קרא למעוטי מדת לח מבחוץ
לימא נמי רבי עקיבא ואחד מתלמידי רבי ישמעאל אמרו דבר אחד ומנו רבי יונתן משום דלא שוו במדת לח להדדי
אמר ליה רב פפא לאביי והא איכא ביסא דלח הוא אמר ליה כגון שלש על גבי קטבליא
אי הכי דקאמר ליה רבי יונתן תדע לך שהרי אינה מקדשת לימא ליה כגון דכיילא בעשרון דחול
הכי השתא בשלמא ביסא לא כתב רחמנא דלעביד ביסא למילש ביה כי לש לה על גבי קטבליא לית לן בה אלא עשרון כיון דאמר רחמנא עביד עשרון וכייל ביה שביק עשרון דקודש וכייל בעשרון דחול
תנו רבנן מנין למעלה מבשר חטאת ומבשר אשם ומבשר קדשי הקדשים ומקדשים קלים וממותר העומר וממותר שתי הלחם ומלחם הפנים ומשירי מנחות שהוא בלא תעשה
תלמוד לומר כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה׳ כל שהוא ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו
ושתי הלחם ולחם הפנים יש מהן לאישים והתניא יצאו שתי הלחם ולחם הפנים שאין מהם לאישים
אמר רב ששת אין מגופו לאישים
איתמר המעלה מכולם על גבי הכבש רבי יוחנן אמר חייב רבי אלעזר אמר פטור
רבי יוחנן אמר חייב דתניא המזבח אין לי אלא מזבח כבש מנין תלמוד לומר ואל המזבח לא יעלו לרצון
ורבי אלעזר אמר פטור מאי טעמא דאמר קרא שאר ודבש קרבן ראשית תקריבו אתם
אותם הוא דרבי לך כבש כמזבח אבל מידי אחרינא לא