מנחות ס״ו ב

אין אור לשון קלי אלא דבר אחר הא כיצד וכו׳ אין לשון קלי אלא דבר אחר קליל הא כיצד אבוב של קליות היה שם והיה מנוקב ככברה כדי שתהא האור שולטת בכולו

אביב קלוי גרש איני יודע אם אביב קלוי אם גרש קלוי כשהוא אומר באש הפסיק הענין

כרמל רך ומל וכן הוא אומר ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים ועשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו בא ויצק לנו ואכלנו ונוה היה

ואומר נתעלסה באהבים נשא ונתן ונעלה ונשמח ונתחטא באהבים

ואומר כנף רננים נעלסה נושא עולה ונתחטא

ואומר כי ירט הדרך לנגדי יראתה ראתה נטתה

דבי רבי ישמעאל תנא כרמל כר מלא

ורבי עקיבא מחייב בחלה ובמעשרות אמר רב כהנא אומר היה רבי עקיבא מירוח הקדש אינו פוטר

מתיב רב ששת מותר שלש סאין הללו מה היו עושין בו נפדה ונאכל לכל אדם וחייב בחלה ופטור מן המעשרות רבי עקיבא מחייב בחלה ובמעשרות אמרו לו פודה מיד גזבר יוכיח שחייב בחלה ופטור מן המעשרות

ואם איתא דמירוח הקדש אינו פוטר מאי קאמרי ליה היא היא

ועוד איתיביה רב כהנא בר תחליפא לרב כהנא (בר מתתיה) רבי עקיבא מחייב בחלה ובמעשרות לפי שלא ניתנו מעות אלא לצורך להן

אלא אמר רבי יוחנן תלמוד ערוך הוא בפיו של רבי עקיבא שלא ניתנו מעות אלא לצורך להן

אמר רבא פשיטא לי דמירוח הקדש פוטר ואפילו רבי עקיבא לא קא מחייב התם אלא שלא ניתנו מעות אלא לצורך להן אבל מירוח הקדש בעלמא פוטר

מירוח הגוי תנאי היא דתניא תורמין משל ישראל על של ישראל ומשל גוים על של גוים ומשל כותיים על של כותיים ומשל כל על של כל דברי רבי מאיר ורבי יהודה

רבי יוסי ורבי שמעון אומרים תורמין משל ישראל על של ישראל ומשל גוים על של כותיים ומשל כותיים על של גוים אבל לא משל ישראל על של גוים ושל כותיים ולא משל גוים ושל כותיים על של ישראל