מנחות פ״ב

ושלמים שם שם ממעשר ומינה מה שלמים אין גופן מעשר אף תודה נמי אין גופה מעשר והני חיטי הלקוחות במעות מעשר שני נמי אין גופן מעשר

אימא טעמא דידי תודה מהיכא קא ילפינא לה משלמים ושלמים שם שם ממעשר מה שלמים אין מין מעשר אף תודה אין מין מעשר לאפוקי חיטין הלקוחות במעות מעשר שני דמין מעשר נינהו

אמר רבי אמי המתפיס מעות מעשר שני לשלמים לא קנו שלמים מאי טעמא דלא אלימא קדושת השלמים למיחל אקדושת מעשר שני

מיתיבי הלוקח חיה לזבחי שלמים ובהמה לבשר תאוה לא יצא העור לחולין לאו למימרא דקני שלמים

הא איתמר עלה אמר רב לא קני שלמים ומאי לא יצא העור לחולין הכי קאמר אינו בתורת לצאת העור לחולין מאי טעמא אמר רבה נעשה כלוקח שור לחרישה

איתמר המתפיס מעות מעשר שני לשלמים רבי יוחנן אמר קני רבי אלעזר אומר לא קני

ואליבא דרבי יהודה דאמר מעשר ממון הדיוט הוא דכולי עלמא לא פליגי דקני כי פליגי אליבא דרבי מאיר דאמר מעשר ממון גבוה הוא מאן דאמר לא קני כרבי מאיר ומאן דאמר קני כיון דמעשר קרי ליה שלמים כי מיתפסת ליה נמי תפיס

מיתיבי המתפיס מעות מעשר שני לשלמים כשהוא פודן מוסיף עליהם שני חומשין אחד לקדש ואחד למעשר

מי סברת דברי הכל היא הא מני רבי יהודה היא

מתני׳ מנין לאומר הרי עלי תודה שלא יביא אלא מן החולין תלמוד לומר וזבחת פסח לה׳ אלהיך צאן ובקר והלא פסח אין בא אלא מן הכבשים ומן העזים אם כן מה תלמוד לומר צאן ובקר להקיש כל הבא מן הצאן ומן הבקר לפסח מה פסח דבר שבחובה ואין בא אלא מן החולין אף כל דבר שבחובה אין בא אלא מן החולין

לפיכך האומר הרי עלי תודה הרי עלי שלמים הואיל ובאין חובה לא יביאו אלא מן החולין ונסכים בכל מקום לא יביאו אלא מן החולין

גמ׳ ופסח גופיה מנא לן דתניא רבי אליעזר אומר נאמר פסח במצרים ונאמר פסח לדורות מה פסח האמור במצרים לא בא אלא מן החולין אף פסח האמור לדורות לא בא אלא מן החולין

אמר לו רבי עקיבא וכי דנין אפשר משאי אפשר אמר לו אף על פי שאי אפשר ראייה גדולה היא ונלמד הימנה

חזר רבי עקיבא ודנו דין אחר מה לפסח מצרים שכן אין טעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח

תאמר בפסח דורות שטעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח

אמר לו הרי הוא אומר ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה שיהיו כל עבודות של חודש הזה כזה

ורבי עקיבא אי סבר לה דאין דנין אפשר משאי אפשר ליקו במילתיה

אי הדר ביה והאי דלא גמר מפסח מצרים משום האי פירכא הוא פסח מדבר יוכיח

לדבריו דרבי אליעזר קאמר לדידי אין דנין אפשר משאי אפשר לדידך דאמרת דנין אפשר משאי אפשר מה לפסח מצרים שכן אינו טעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח תאמר בפסח דורות שטעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח

ואמר ליה רבי אליעזר ועבדת

ורבי אליעזר לימא ליה פסח מדבר יוכיח

לדבריו דרבי עקיבא קאמר ליה לדידי דנין אפשר משאי אפשר ומשום האי פירכא פסח מדבר יוכיח לדידך דאמרת אין דנין אפשר משאי אפשר ועבדת

והשתא נמי ליפרוך אמר רב ששת זאת אומרת אין משיבין על ההיקש

ובתרביצא אמור וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש בכללא איתמר פסח כוליה חדא מילתא היא

ורבי עקיבא פסח דאינו בא אלא מן החולין מנא ליה נפקא ליה מהא דאמר שמואל משום רבי אליעזר זאת התורה לעלה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים

עולה מה עולה טעונה כלי אף כל טעון כלי מאי היא אילימא מזרק גבי זבחי שלמי ציבור נמי כתיב וישם באגנת

אלא סכין ועולה גופה מנלן דכתיב וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו והתם עולה הוא דכתיב ויעלהו לעלה תחת בנו

מנחה מה מנחה אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה אף כל אין נאכלין אלא לזכרי כהונה מאי אי חטאת ואשם