מנחות ח׳ ב

לא זו קדושה בלא זו ולא זו קדושה בלא זו

ולרבי חנינא עשרון למה נמשח והלא אינו עשוי אלא למדידת קמח בלבד והקמח אינו קדוש בלא שמן למנחת חוטא

ולוג למה נמשח ללוג של מצורע

ואף שמואל סבר לה להא דרב דתנן כלי הלח מקדשין את הלח ומדות היבש מקדשין את היבש ואין כלי הלח מקדשין את היבש ולא מדות היבש מקדשין את הלח

ואמר שמואל לא שנו אלא מדות אבל מזרקות של דם מקדשות את היבש שנאמר שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא מנחה לחה היא אמר ליה לא נצרכא אלא ליבש שבה דהיינו לבונה

ואי סלקא דעתך קסבר שמואל אין מנחה קדושה עד שיהו כולן יבש שבה היכי משכחת לה והלא כולן לחים הן מפני השמן אלא שמע מינה קסבר שמואל האי בלא האי

ואיבעית אימא מנחה לגבי דם כיבש דמיא

גופא אמר רבי אלעזר מנחה שקמצה בהיכל כשרה שכן מצינו בסילוק בזיכין

מתיב רבי ירמיה וקמץ משם ממקום שרגלי הזר עומדות

בן בתירא אומר מנין שאם קמץ בשמאל שיחזיר ויקמוץ בימין תלמוד לומר וקמץ משם ממקום שקמץ כבר

איכא דאמרי הוא מותיב לה והוא מפרק לה איכא דאמרי אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא אסברא לך לא נצרכא אלא להכשיר את כל עזרה כולה שלא תאמר הואיל ועולה קדשי קדשים ומנחה קדשי קדשים מה עולה טעונה צפון אף מנחה טעונה צפון

מה לעולה שכן כליל מחטאת

מה לחטאת שכן מכפרת על חייבי כריתות מאשם

מה לאשם שכן מיני דמים מכולהו נמי שכן מיני דמים

אלא איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח וקמץ מה הגשה בקרן דרומית מערבית אף קמיצה נמי בקרן דרומית מערבית קא משמע לן

גופא אמר רבי יוחנן שלמים ששחטן בהיכל כשרין שנאמר ושחטו פתח אהל מועד ולא יהא טפל חמור מן העיקר

מיתיבי רבי יהודה בן בתירא אומר מנין שאם הקיפו גוים את העזרה שהכהנים נכנסין להיכל ואוכלין בקדשי קדשים ושירי מנחות תלמוד לומר