מנחות צ״ב ב

ואין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה באהרן אלא בזקנים

אמר רב ששת ותסברא דהך קמייתא מתרצתא היא הא אמר רבי שמעון סמיכה בבעלים בעינן

אלא תריץ הכי הפר פר טעון סמיכה ואין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר החי חי טעון סמיכה באהרן ואין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה באהרן אלא בזקנים

והכי קא אמר ליה רבי שמעון לרבי יהודה שעירי עבודה זרה בעו סמיכה ואי שמיע לך דלא בעו סמיכה באהרן הוא דשמיע לך ומיעוטא מהחי הוא

ורבי יהודה למה לי למעטינהו מקרא והא אמר רבינא גמירי שתי סמיכות בצבור גירסא בעלמא

ורבי שמעון שעירי עבודה זרה דבעיא סמיכה מנלן

נפקא לן מדתניא וסמך ידו על ראש השעיר לרבות שעיר נחשון לסמיכה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר לרבות שעירי עבודה זרה לסמיכה שהיה רבי שמעון אומר כל חטאת שנכנס דמה לפנים טעונה סמיכה

למה לי למימרא שהיה סימנא בעלמא

ואימא שעיר הנעשה בפנים דומיא דשעיר נשיא דמכפר על עבירות מצוה ידועה

ולרבינא דאמר גמירי שתי סמיכות בציבור קראי למה לי

איצטריך הלכתא ואיצטריך קראי

דאי מקרא הוה אמינא זבחי שלמי ציבור

כי קשיא אמתניתין דהך פירקא דכל המנחות באות אמר רבי שמעון שלשה מינין טעונין שלש מצות

ליתי בקל וחומר ויהו זבחי שלמי ציבור טעונין סמיכה מקל וחומר מה שלמי יחיד שאין טעונין תנופה חיים טעונין סמיכה חיים וכו׳ איצטריך הלכתא

ואי מהלכתא הוה אמינא לא ידעינן הי נינהו קמשמע לן דומיא דשעיר נשיא דמכפר על עבירות מצוה ידועה

כל קרבנות היחיד טעונין סמיכה חוץ מבכור ומעשר ופסח

תנו רבנן קרבנו ולא הבכור שיכול והלא דין הוא ומה שלמים שאין קדושתן מרחם טעונין סמיכה בכור שקדושתו מרחם אינו דין שטעון סמיכה תלמוד לומר קרבנו ולא הבכור

קרבנו ולא מעשר שיכול והלא דין הוא ומה שלמים שאין מקדשין לפניהם ולאחריהם טעונין סמיכה מעשר שמקדש לפניו ולאחריו אינו דין שטעון סמיכה תלמוד לומר קרבנו ולא מעשר

קרבנו ולא פסח שיכול והלא דין הוא ומה שלמים שאינו בעמוד והבא טעונין סמיכה פסח שהוא בעמוד והבא אינו דין שטעון סמיכה תלמוד לומר קרבנו ולא פסח

איכא למיפרך מה לשלמים שכן טעונין נסכים ותנופת חזה ושוק קראי אסמכתא בעלמא

אלא