נדרים ס״ח ב

אֲבָל אִם שָׁמַע וְקִיֵּים, אוֹ שֶׁשָּׁמַע וְשָׁתַק וּמֵת בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר.

שָׁמַע אָבִיהָ וְהֵפֵר לָהּ, וְלֹא הִסְפִּיק בַּעַל לִשְׁמוֹעַ עַד שֶׁמֵּת הָאָב — זוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ: מֵת הָאָב, לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. שָׁמַע בַּעְלָהּ וְהֵפֵר לָהּ, וְלֹא הִסְפִּיק הָאָב לִשְׁמוֹעַ עַד שֶׁמֵּת הַבַּעַל — זוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ: מֵת הַבַּעַל, נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב.

שָׁמַע בַּעְלָהּ וְהֵפֵר לָהּ, וְלֹא הִסְפִּיק הָאָב לִשְׁמוֹעַ עַד שֶׁמֵּת — אֵין הַבַּעַל יָכוֹל לְהָפֵר, שֶׁאֵין הַבַּעַל מֵיפֵר אֶלָּא בְּשׁוּתָּפוּת.