נדה כ׳

בְּקִילוֹר, וְרַבִּי תָּלָה בִּשְׂרַף שִׁקְמָה. מַאי לַָאו אַאָדוֹם?

לָא, אַשְּׁאָר דָּמִים.

אַמֵּימָר וּמַר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי הֲווֹ יָתְבִי קַמֵּיהּ אוּמָּנָא, שָׁקְלִי לֵיהּ קַרְנָא קַמַּיְיתָא לְאַמֵּימָר, חַזְיֵיהּ, אֲמַר לְהוּ: ״אָדוֹם״ דִּתְנַן כִּי הַאי, שָׁקְלִי לֵיהּ אַחֲרִיתִי, אֲמַר לְהוּ: אִשְׁתַּנִּי, אָמַר רַב אָשֵׁי: כְּגוֹן אֲנָא דְּלָא יָדַעְנָא בֵּין הַאי לְהַאי — לָא מִבְּעֵי לִי לְמִחְזֵי דְּמָא.

שָׁחוֹר — כְּחֶרֶת. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: חֶרֶת שֶׁאָמְרוּ — דְּיוֹ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שָׁחוֹר כְּחֶרֶת, וְשָׁחוֹר שֶׁאָמְרוּ — דְּיוֹ. וְלֵימָא דְּיוֹ! אִי אָמַר דְּיוֹ — הֲוָה אָמֵינָא כִּי פִכְחוּתָא דִּדְיוֹתָא, קָא מַשְׁמַע לַן כִּי חֲרוּתָא דִּדְיוֹתָא.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּלַחָה אוֹ בְּיַבִּשְׁתָּא? תָּא שְׁמַע: דְּרַבִּי אַמֵּי פָּלֵי קוּרְטָא דִּדְיוֹתָא וּבָדֵיק בֵּהּ.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּקִיר, כִּדְיוֹ וּכְעֵנָב — טְמֵאָה, וְזוֹהִי שֶׁשָּׁנִינוּ: ״עָמוֹק מִכֵּן — טְמֵאָה״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כְּזַיִת, כְּזֶפֶת וּכְעוֹרֵב — טָהוֹר, וְזוֹהִי שֶׁשָּׁנִינוּ: ״דֵּיהֶה מִכֵּן — טָהוֹר״.

עוּלָּא אָמַר: כִּלְבוּשָׁא סִיּוּאָה. עוּלָּא אִקְּלַע לְפוּמְבְּדִיתָא, חַזְיֵיהּ לְהָהוּא טַיָּיעָא דִּלְבִושׁ לְבוּשָׁא אוּכָּמָא. אָמַר לְהוּ: ״שָׁחוֹר״ דִּתְנַן כִּי הַאי. מְרַטוּ מִינֵּיהּ פּוּרְתָּא פּוּרְתָּא, יְהַבוּ בֵּיהּ אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי.

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ כֵּלִים הָאוֹלְיָירִין הַבָּאִים מִמְּדִינַת הַיָּם. לְמֵימְרָא דְּאוּכָּמֵי נִינְהוּ? וְהָאָמַר לְהוּ רַבִּי יַנַּאי לְבָנָיו: בָּנַי, אַל תִּקְבְּרוּנִי לֹא בְּכֵלִים שְׁחוֹרִים וְלֹא בְּכֵלִים לְבָנִים. שְׁחוֹרִים — שְׁמָא אֶזְכֶּה וְאֶהְיֶה כְּאָבֵל בֵּין הַחֲתָנִים, לְבָנִים — שֶׁמָּא לֹא אֶזְכֶּה וְאֶהְיֶה כְּחָתָן בֵּין הָאֲבֵלִים, אֶלָּא בְּכֵלִים הָאוֹלְיָירִין הַבָּאִים מִמְּדִינַת הַיָּם.

אַלְמָא לָאו אוּכָּמֵי נִינְהוּ! לָא קַשְׁיָא — הָא בִּגְלִימָא, הָא בְּפָתוּרָא.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: וְכוּלָּם, אֵין בּוֹדְקִין אֶלָּא עַל גַּבֵּי מַטְלֵית לְבָנָה. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי: וְשָׁחוֹר עַל גַּבֵּי אָדוֹם.

אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי: וְלָא פְּלִיגִי — הָא בְּשָׁחוֹר, הָא בִּשְׁאָר דָּמִים. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: אִי הָכִי, לֵימָא שְׁמוּאֵל ״חוּץ מִשָּׁחוֹר״! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: בְּשָׁחוֹר גּוּפֵיהּ קָמִיפַּלְגִי.

אָמַר עוּלָּא: כּוּלָּן, עָמוֹק מִכֵּן — טָמֵא, דֵּיהֶה מִכֵּן — טָהוֹר, כַּשָּׁחוֹר.

וְאֶלָּא מַאי שְׁנָא שָׁחוֹר דְּנָקֵט? סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא: הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא ״שָׁחוֹר אָדוֹם הוּא אֶלָּא שֶׁלָּקָה״, הִילְכָּךְ אֲפִילּוּ דֵּיהֶה מִכֵּן נָמֵי לִיטַמֵּא? קָמַשְׁמַע לַן.

רַבִּי אַמֵּי בַּר אַבָּא אָמַר: וְכוּלָּן, עָמוֹק מִכֵּן — טָמֵא, דֵּיהֶה מִכֵּן — נָמֵי טָמֵא, חוּץ מִשָּׁחוֹר. אֶלָּא מַאי אַהֲנִי שִׁיעוּרֵיה דְרַבָּנַן? לְאַפּוֹקֵי דֵּיהֶה דְּדֵיהָה.

וְאִיכָּא דְאָמְרִי, רָמֵי בַּר אַבָּא אֲמַר: וְכוּלָּן, עָמוֹק מִכֵּן — טָהוֹר, דֵּיהֶה מִכֵּן — טָהוֹר, חוּץ מִשָּׁחוֹר, וּלְהָכִי מַהֲנֵי שִׁיעוּרֵיה דְרַבָּנַן.

בַּר קַפָּרָא אָמַר: וְכוּלָּן, עָמוֹק מִכֵּן — טָמֵא, דֵּיהֶה מִכֵּן — טָהוֹר. חוּץ מִמֶּזֶג, שֶׁעָמוֹק מִכֵּן — טָהוֹר, דֵּיהֶה מִכֵּן — טָהוֹר. בַּר קַפָּרָא אֲדִיהוּ לֵיהּ — וְדַכִּי, אַעֲמִיקוּ לֵיהּ — וְדַכִּי. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כַּמָּה נְפִישׁ גַּבְרָא דְּלִבֵּיהּ (כמשמעתיה) [כִּשְׁמַעְתֵּיהּ]!

וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם. תָּנָא: לַח, וְלֹא יָבֵשׁ.

תָּנֵי חֲדָא: כַּתַּחְתּוֹן, לֹא כָּעֶלְיוֹן. וְתַנְיָא אִידַּךְ: כָּעֶלְיוֹן, וְלֹא כַּתַּחְתּוֹן. וְתַנְיָא אִידַּךְ: כָּעֶלְיוֹן, וְכׇל שֶׁכֵּן כַּתַּחְתּוֹן. וְתַנְיָא אִידַּךְ: כַּתַּחְתּוֹן, וְכׇל שֶׁכֵּן כָּעֶלְיוֹן.

אָמַר אַבָּיֵי: תְּלָתָא דָּרֵי וּתְלָתָא טַרְפֵי הָוְיָין.

נְקוֹט דָּרָא מְצִיעָאָה, וְטַרְפָּא (מציעתא) [מְצִיעָא] בִּידָךְ.

כִּי אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, אָמַר לְהוּ: בְּגוּשַׁיְיהוּ שָׁנִינוּ.

וּכְמֵימֵי אֲדָמָה. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּמֵימֵי אֲדָמָה — מֵבִיא אֲדָמָה שְׁמֵנָה מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם, וּמֵצִיף עָלֶיהָ מַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִבִּקְעַת יוֹדְפַת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִבִּקְעַת סִכְנִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף מִבִּקְעַת גִּנּוֹסַר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.

תַּנְיָא אִידַּךְ: וּכְמֵימֵי אֲדָמָה — מֵבִיא אֲדָמָה שְׁמֵנָה מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם, וּמֵצִיף עָלֶיהָ מַיִם כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם, וְאֵין שִׁיעוּר לַמַּיִם, מִשּׁוּם דְּאֵין שִׁיעוּר לֶעָפָר, וְאֵין בּוֹדְקִין אוֹתָן צְלוּלִין, אֶלָּא עֲכוּרִין. צָלְלוּ — חוֹזֵר וְעוֹכְרָן, וּכְשֶׁהוּא עוֹכְרָן — אֵין עוֹכְרָן בַּיָּד אֶלָּא בִּכְלִי.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: אֵין עוֹכְרִין אוֹתָן בַּיָּד אֶלָּא בִּכְלִי — דְּלָא לִרְמְיֵהּ בִּידֵיהּ וְלַעְכְּרִינְהוּ, אֲבָל בְּמָנָא כִּי עָכַר לֵיהּ בִּידֵיהּ — שַׁפִּיר דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא דְּלָא לַעְכְּרִינְהוּ בִּידֵיהּ אֶלָּא בְּמָנָא?

תָּא שְׁמַע: כְּשֶׁהוּא בּוֹדְקָן, אֵין בּוֹדְקָן אֶלָּא בְּכוֹס. וַעֲדַיִין תִּבְּעֵי לָךְ: בְּדִיקָה בְּכוֹס, עֲכִירָה בְּמַאי? תֵּיקוּ.

כִּי אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר אֲבוּהּ, אָמַר לְהוּ: בִּמְקוֹמָהּ שָׁנִינוּ. רַבִּי חֲנִינָא פָּלֵי קוּרְטָא דְגַרְגִּשְׁתָּא וּבָדֵיק בֵּיהּ, לָיֵיט עֲלֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי בְּאַסְכָּרָה.

רַבִּי חֲנִינָא הוּא דְּחַכִּים, כּוּלֵּי עָלְמָא לָאו חַכִּימִי הָכִי.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חֻכְמְתָא דְּרַבִּי חֲנִינָא גְּרַמָא לִי דְּלָא אֶחְזֵי דְּמָא, מְטַמֵּינָא — מְטַהַר, מְטַהַרְנָא — מְטַמֵּא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עִנְוְותָנוּתָא דְּרַבִּי חֲנִינָא גְּרַמָא לִי דַּחֲזַאי דְּמָא, וּמָה רַבִּי חֲנִינָא דְּעִנְוְתָן הוּא — מַחֵית נַפְשֵׁיהּ לְסָפֵק וְחָזֵי, אֲנָא לָא אֶחְזֵי?

אָמַר רַבִּי זֵירָא: טִבְעָא דְּבָבֶל גְּרַמָא לִי דְּלָא חֲזַאי דְּמָא, דְּאָמֵינָא: בְּטִבְעָא לָא יָדַעְנָא, בִּדְמָא יָדַעְנָא?!

לְמֵימְרָא דִּבְטִבְעָא תַּלְיָא מִלְּתָא? וְהָא רַבָּה הוּא דְּיָדַע בְּטִבְעָא, וְלָא יָדַע בִּדְמָא! כׇּל שֶׁכֵּן קָאָמַר: וּמָה רַבָּה דְּיָדַע בְּטִבְעָא — לָא חֲזָא דְּמָא, וַאֲנָא אֶחְזֵי?!

עוּלָּא אִקְּלַע לְפוּמְבְּדִיתָא, אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּמָא וְלָא חֲזָא. אֲמַר: וּמָה רַבִּי אֶלְעָזָר דְּמָרָא דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה, כִּי מִקְּלַע לְאַתְרָא דְּרַבִּי יְהוּדָה — לָא חָזֵי דְּמָא, אֲנָא אֶחְזֵי?!

וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ ״מָרָא דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל״? דְּהַהִיא אִתְּתָא (דאייתא) [דְּאַיְיתַאי] דְּמָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, הֲוָה יָתֵיב רַבִּי אַמֵּי קַמֵּיהּ. אַרְחֵיהּ, אֲמַר לַהּ: הַאי דַּם חִימּוּד הוּא. בָּתַר דְּנָפְקָה, אִטְּפַל לַהּ רַבִּי אַמֵּי. אֲמַרָה לֵיהּ: בַּעֲלִי הָיָה בַּדֶּרֶךְ וַחֲמַדְתִּיו. קָרֵי עֲלֵיהּ: ״סוֹד ה׳ לִירֵאָיו״.

אִפְרָא הוֹרְמִיז, אִמֵּיהּ דְּשַׁבּוּר מַלְכָּא, שַׁדַּרָה דְּמָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. הֲוָה יָתֵיב רַב עוֹבַדְיָה קַמֵּיהּ, אַרְחֵיהּ. אֲמַר לַהּ: הַאי דַּם חִימּוּד הוּא. אֲמַרָה לֵיהּ לִבְרֵיהּ: תָּא חֲזִי כַּמָּה חַכִּימֵי יְהוּדָאֵי! אֲמַר לַהּ: דִּלְמָא כְּסוֹמֵא בָּאֲרוּבָּה.

הֲדַר שַׁדַּרָה לֵיהּ שִׁתִּין מִינֵי דְּמָא, וְכוּלְּהוּ אַמְרִינְהוּ. הַהוּא בָּתְרָא דָּם כִּנִּים הֲוָה, וְלָא יְדַע. אִסְתַּיַּיע מִילְּתָא, וְשַׁדַּר לַהּ סְרִיקוּתָא דִּמְקַטְּלָא כַּלְמֵי. אֲמַרָה: יְהוּדָאֵי, בִּתְוָונֵי דְּלִבָּא יָתְבִיתוּ!

אָמַר רַב יְהוּדָה: מֵרֵישָׁא הֲוָה חָזֵינָא דְּמָא, כֵּיוָן דְּאָמְרָה לִי אִמֵּיהּ דְּיִצְחָק בְּרִי, הַאי טִיפְּתָא קַמַּיְיתָא לָא מַיְיתִינַן לַהּ קַמַּיְיהוּ דְּרַבָּנַן מִשּׁוּם דִּזְהִימָא — לָא חָזֵינָא.

בֵּין טְמֵאָה לִטְהוֹרָה — וַדַּאי חָזֵינָא.

יַלְתָּא (אייתא) [אַיְיתַאי] דְּמָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, וְטַמִּי לַהּ. הֲדַר (אייתא) [אַיְיתַאי] לְקַמֵּיהּ דְּרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה, וְדַכִּי לַהּ.

וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָתַנְיָא: חָכָם שֶׁטִּימֵּא — אֵין חֲבֵרוֹ רַשַּׁאי לְטַהֵר, אָסַר — אֵין חֲבֵירוֹ רַשַּׁאי לְהַתִּיר!

מֵעִיקָּרָא טַמּוֹיֵי הֲוָה מְטַמֵּי לַהּ, כֵּיוָן דַּאֲמַרָה לֵיהּ דְּכֹל יוֹמָא הֲוָה מְדַכֵּי לִי כִּי הַאי גַוְנָא, וְהָאִידָּנָא הוּא דְּחַשׁ בְּעֵינֵיהּ — דַּכִּי לַהּ.

וּמִי מְהֵימְנָא? אִין, וְהָתַנְיָא: נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר ״כָּזֶה רָאִיתִי וְאִבַּדְתִּיו״.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״כָּזֶה טִיהֵר אִישׁ פְּלוֹנִי חָכָם״, מַהוּ?

תָּא שְׁמַע: נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר ״כָּזֶה רָאִיתִי וְאִבַּדְתִּיו״, שָׁאנֵי הָתָם, דְּלֵיתֵיהּ לְקַמֵּהּ.

תָּא שְׁמַע: דְּיַלְתָּא (אייתא) [אַיְיתַאי] דְּמָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חַנָּה — וְטַמִּי לַהּ. לְקַמֵּיהּ דְּרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה — וְדַכִּי לַהּ. וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָתַנְיָא: ״חָכָם שֶׁטִּימֵּא אֵין חֲבֵירוֹ רַשַּׁאי לְטַהֵר״ וְכוּ׳,

וְאָמְרִינַן: טַמּוֹיֵי הֲוָה מְטַמֵּי לַהּ, כֵּיוָן דַּאֲמַרָה לֵיהּ דְּכֹל יוֹמָא מְדַכֵּי לַהּ כִּי הַאי גַוְנָא, וְהָאִידָּנָא הוּא דְּחַשׁ בְּעֵינֵיהּ — הֲדַר דַּכִּי לַהּ, אַלְמָא מְהֵימְנָא לֵהּ!

רַב יִצְחָק בַּר יְהוּדָה אַגְּמָרֵיהּ סְמַךְ.

רַבִּי רָאָה דָּם בַּלַּיְלָה וְטִימֵּא, רָאָה בַּיּוֹם וְטִיהֵר, הִמְתִּין שָׁעָה אַחַת חָזַר וְטִימֵּא, אָמַר: אוֹי לִי שֶׁמָּא טָעִיתִי!

שֶׁמָּא טָעִיתִי? וַדַּאי טָעָה! דְּתַנְיָא: לֹא יֹאמַר חָכָם ״אִילּוּ הָיָה לַח — הָיָה וַדַּאי טָמֵא״.

אֶלָּא (אמר): אֵין לוֹ לַדַּיָּין אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת. מֵעִיקָּרָא אַחְזְקֵיהּ בְּטָמֵא, כֵּיוָן דַּחֲזָא לְצַפְרָא דְּאִשְׁתַּנִּי אֲמַר (ליה): וַדַּאי טָהוֹר הֲוָה, וּבַלַּיְלָה הוּא דְּלָא אִתְחֲזִי שַׁפִּיר. כֵּיוָן דַּחֲזָא דַּהֲדַר אִשְׁתַּנִּי אָמַר: הַאי טָמֵא הוּא, וּמִפְכָּח הוּא דְּקָא (מפכח) [פָכַח] וְאָזֵיל.

רַבִּי בָּדֵיק לְאוֹר הַנֵּר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵף בָּדֵיק בְּיוֹם הַמְעוּנָּן בֵּינֵי עַמּוּדֵי. אָמַר רַב אַמֵּי בַּר שְׁמוּאֵל: וְכוּלָּן אֵין בּוֹדְקִין אוֹתָן אֶלָּא בֵּין חַמָּה לְצֵל. רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: בְּחַמָּה וּבְצֵל יָדוֹ.

וְכַמָּזוּג שְׁנֵי חֲלָקִים כּוּ׳. תָּנָא: