נדה מ״ב א

וְכִי תֵּימָא דִּילְמָא אִשְׁתְּיַיר — אִי הָכִי, ״חָיְישִׁינַן שְׁמָא נִשְׁתַּיֵּיר״ מִבְּעֵי לֵיהּ!

אֶלָּא: לְרָבָא נָמֵי, שֶׁהִטְבִּילוּהָ בַּמִּטָּה, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּמִתְהַפֶּכֶת, כָּאן בְּשֶׁאֵינָהּ מִתְהַפֶּכֶת.

וְרָבָא אַקְּרָא קָאֵי, וְהָכִי קָאָמַר: כִּי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְרָחֲצוּ בַמַּיִם וְטָמְאוּ עַד הָעָרֶב״ בְּשֶׁאֵינָהּ מִתְהַפֶּכֶת, אֲבָל בְּמִתְהַפֶּכֶת כׇּל שְׁלֹשָׁה יָמִים אֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ שֶׁלֹּא תִּפְלוֹט.

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר בִּיסְנָא מֵאַבָּיֵי: פּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע, רוֹאָה הָוְיָא אוֹ נוֹגַעַת הָוְיָא?

נָפְקָא מִינַּהּ לִסְתּוֹר, וּלְטַמֵּא בְּמַשֶּׁהוּ, וּלְטַמֵּא בִּפְנִים כְּבַחוּץ.

מָה נַפְשָׁךְ? אִי שְׁמִיעַ לֵיהּ מַתְנִיתִין — לְרַבָּנַן רוֹאָה הָוְיָא, וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן נוֹגַעַת הָוְיָא.

וְאִי לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ מַתְנִיתִין, מִסְתַּבְּרָא נוֹגַעַת הָוְיָא!

לְעוֹלָם שְׁמִיעַ לֵיהּ מַתְנִיתִין, וְאַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן — לָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, כִּי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ — אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.

וּלְטַמֵּא בִּפְנִים כְּבַחוּץ — לָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, כִּי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ — לִסְתּוֹר וּלְטַמֵּא בְּכֹל שֶׁהוּא, מַאי?

כִּי קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דַּיָּהּ כְּבוֹעֲלָהּ — הָנֵי מִילֵּי לְטַמּוֹיֵי בִּפְנִים כְּבַחוּץ, אֲבָל לִסְתּוֹר וּלְטַמֵּא בְּכֹל שֶׁהוּא — רוֹאֶה הָוְיָא, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא?

אִיכָּא דְאָמְרִי, לְעוֹלָם לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ מַתְנִיתָא, וְהָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: מִדְּאַחְמַיר רַחֲמָנָא אַבַּעֲלֵי קְרָיִין בְּסִינַי — רוֹאָה הָוְיָא.

אוֹ דִילְמָא: לָא גָּמְרִינַן מִסִּינַי, דְּחִדּוּשׁ הוּא, דְּהָא זָבִין וּמְצוֹרָעִים דַּחֲמִירִי, וְלָא אַחְמַיר בְּהוּ רַחֲמָנָא.

אֲמַר לֵיהּ: רוֹאָה הָוְיָא. אֲתָא שַׁיְילֵיהּ לְרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: רוֹאָה הָוְיָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אֲמַר לֵיהּ: רוֹאָה הָוְיָא. הֲדַר אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי, אֲמַר לֵיהּ: כּוּלְּכוּ בְּרוּקָּא חֲדָא תָּפִיתוּ.

אֲמַר לֵיהּ: שַׁפִּיר אָמְרִי לָךְ, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דַּיָּהּ כְּבוֹעֲלָהּ אֶלָּא לְטַמֵּא בִּפְנִים כְּבַחוּץ, אֲבָל לִסְתּוֹר וּלְטַמֵּא בְּכֹל שֶׁהוּא — רוֹאָה הָוְיָא.

תָּנוּ רַבָּנַן: הַנִּדָּה, וְהַזָּבָה, וְהַשּׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, וְהַיּוֹלֶדֶת — כּוּלָּן מְטַמְּאוֹת בִּפְנִים כְּבַחוּץ.

בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ — לְחַיֵּי, אֶלָּא יוֹלֶדֶת: אִי בִּימֵי נִדָּה — נִדָּה, אִי בִּימֵי זִיבָה — זִיבָה!

לָא צְרִיכָא — שֶׁיָּרְדָה לִטְבּוֹל מִטּוּמְאָה לְטׇהֳרָה.

וְכִי הָא דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי, אָמַר רַב: יוֹלֶדֶת שֶׁיָּרְדָה לִטְבּוֹל מִטּוּמְאָה לְטׇהֳרָה, וְנֶעֱקַר מִמֶּנָּה דָּם בַּיְּרִידָה — טְמֵאָה, בָּעֲלִיָּיה — טְהוֹרָה.

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: בַּיְּרִידָה אַמַּאי טְמֵאָה? טוּמְאָה בְּלוּעָה הִיא! אֲמַר לֵיהּ: זִיל שַׁיְילֵיהּ לְרַבִּי אָבִין, דְּאַסְבַּרִית נִיהֲלֵיהּ, וְכַרְכֵּישׁ לִי בְּרֵישֵׁיהּ בֵּי מִדְרְשָׁא.

אֲזַל שַׁיְילֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: עֲשָׂאוּהָ כְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר שֶׁמְּטַמְּאָה בְּגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה. מִי דָּמֵי?