נדה ס״ז

בְּנָמֵל, אַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא לֵיכָּא — אֵימַר בְּרִדְיוֹנֵי נְפַל.

אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל עֲבַד לִבְנָתֵיהּ מִקְוָואוֹת בְּיוֹמֵי נִיסָן, וּמַפָּצֵי בְּיוֹמֵי תִּשְׁרֵי.

אָמַר רַב גִּידֵּל, אָמַר רַב: נָתְנָה תַּבְשִׁיל לִבְנָהּ, וְטָבְלָה וְעָלְתָה — לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה, אַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא לֵיכָּא, אֵימַר בְּרִדְיוֹנֵי נְפַל.

אָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא: הָנֵי רִבְדֵי דְּכוּסִילְתָּא, עַד תְּלָתָא יוֹמֵי — לָא חָיְיצִי, מִכָּאן וְאֵילָךְ — חָיְיצִי.

אָמַר מָר עוּקְבָא: לִפְלוּף שֶׁבָּעַיִן, לַח — אֵינוֹ חוֹצֵץ, יָבֵשׁ — חוֹצֵץ. אֵימָתַי נִקְרָא יָבֵשׁ? מִשָּׁעָה שֶׁמַּתְחִיל לִירַק.

אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּחוֹל שֶׁבְּתוֹךְ הָעַיִן — אֵינוֹ חוֹצֵץ, וְשֶׁעַל גַּבֵּי הָעַיִן — חוֹצֵץ. אִם הָיוּ עֵינֶיהָ פּוֹרְחוֹת — אֲפִילּוּ עַל גַּבֵּי הָעַיִן אֵינוֹ חוֹצֵץ.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פָּתְחָה עֵינֶיהָ בְּיוֹתֵר, אוֹ עַצְמָהּ עֵינֶיהָ בְּיוֹתֵר — לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הָאִשָּׁה לֹא תִּטְבּוֹל אֶלָּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָהּ, כְּדִתְנַן: הָאִישׁ נִרְאָה כְּעוֹדֵר וּמוֹסֵק זֵיתִים, אִשָּׁה נִרְאֵת כְּאוֹרֶגֶת וְכִמְנִיקָה אֶת בְּנָהּ.

אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: נִימָא אַחַת קְשׁוּרָה חוֹצֶצֶת,

שָׁלֹשׁ אֵינָן חוֹצְצוֹת, שְׁתַּיִם אֵינִי יוֹדֵעַ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא אַחַת.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: דְּבַר תּוֹרָה, רוּבּוֹ הַמַּקְפִּיד עָלָיו — חוֹצֵץ, רוּבּוֹ וְאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו — אֵינוֹ חוֹצֵץ, וְגָזְרוּ עַל רוּבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד מִשּׁוּם רוּבּוֹ הַמַּקְפִּיד, וְגָזְרוּ עַל מִיעוּטוֹ הַמַּקְפִּיד מִשּׁוּם רוּבּוֹ הַמַּקְפִּיד.

וְלִגְזוֹר נָמֵי עַל מִיעוּטוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד, מִשּׁוּם מִיעוּטוֹ הַמַּקְפִּיד! הִיא גּוּפַהּ גְּזֵרָה, וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִגְזוֹר גְּזֵרָה לִגְזֵרָה?!

אָמַר רַב: נִדָּה בִּזְמַנָּהּ אֵינָהּ טוֹבֶלֶת אֶלָּא בַּלַּיְלָה, וְשֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ טוֹבֶלֶת בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בֵּין בִּזְמַנָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ אֵינָהּ טוֹבֶלֶת אֶלָּא בַּלַּיְלָה, מִשּׁוּם סֶרֶךְ בִּתָּהּ.

וְאַף רַב הֲדַר בֵּיהּ, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: נִדָּה, בֵּין בִּזְמַנָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, אֵינָהּ טוֹבֶלֶת אֶלָּא בַּלַּיְלָה, מִשּׁוּם סֶרֶךְ בִּתָּהּ.

אַתְקֵין רַב אִידִי בְּנַרֶשׁ לְמִטְבָּל בְּיוֹמָא דִּתְמָנְיָא, מִשּׁוּם אַרְיָוָתָא; רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב בְּפַפּוֹנְיָא, מִשּׁוּם גַּנָּבֵי;

רַב יְהוּדָה בְּפוּמְבְּדִיתָא, מִשּׁוּם צִנָּה; רָבָא בְּמָחוֹזָא, מִשּׁוּם אֲבוּלָּאֵי.

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא וּלְאַבָּיֵי: מִכְּדֵי הָאִידָּנָא כּוּלְּהוּ סָפֵק זָבוֹת שַׁוִּינְהוּ רַבָּנַן, לַיטְבְּלִינְהוּ בִּימָמָא דְּשִׁבְיעָאה?

מִשּׁוּם דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּתַנְיָא: ״אַחַר תִּטְהָר״ — אַחַר, אַחַר לְכוּלָּן, שֶׁלֹּא תְּהֵא טוּמְאָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״אַחַר תִּטְהָר״ — אַחַר מַעֲשֶׂה תִּטְהָר.

אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁמָּא תָּבֹא לִידֵי סָפֵק.

אָמַר רַב הוּנָא: אִשָּׁה חוֹפֶפֶת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, וְטוֹבֶלֶת בִּשְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁכֵּן אִשָּׁה חוֹפֶפֶת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְטוֹבֶלֶת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.

אִשָּׁה חוֹפֶפֶת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, וְטוֹבֶלֶת בִּרְבִיעִי בַּשַּׁבָּת — שֶׁכֵּן אִשָּׁה חוֹפֶפֶת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְטוֹבֶלֶת בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת.

אִשָּׁה חוֹפֶפֶת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, וְטוֹבֶלֶת בַּחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת — שֶׁכֵּן אִשָּׁה חוֹפֶפֶת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְטוֹבֶלֶת בְּמוֹצָאֵי שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת.

וְרַב חִסְדָּא אָמַר: כּוּלְּהוּ אָמְרִינַן, ״שֶׁכֵּן״ לָא אָמְרִינַן. הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר — אֶפְשָׁר, הֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר — לָא אֶפְשָׁר.

וְרַב יֵימַר אָמַר: אֲפִילּוּ ״שֶׁכֵּן״ נָמֵי אָמְרִינַן, לְבַר מֵאִשָּׁה חוֹפֶפֶת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת וְטוֹבֶלֶת בַּחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת, דִּלְמוֹצָאֵי שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלְּאַחַר הַשַּׁבָּת לֵיתַהּ, דְּאֶפְשָׁר דְּחוֹפֶפֶת בַּלַּיְלָה וְטוֹבֶלֶת בַּלַּיְלָה.

דְּרַשׁ מָרִימָר: הִלְכְתָא כְּרַב חִסְדָּא, וּכְדִמְתָרֵץ רַב יֵימַר.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: אִשָּׁה מַהוּ שֶׁתָּחוֹף בַּלַּיְלָה וְתִטְבּוֹל בַּלַּיְלָה? מָר זוּטְרָא אוֹסַר, וְרַב חִינָּנָא מִסּוּרָא שָׁרֵי.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא לְרַב חִינָּנָא מִסּוּרָא: לָאו הָכִי הֲוָה עוֹבָדָא בִּדְבֵיתְהוּ דְּאַבָּא מָרִי רֵישׁ גָּלוּתָא, דְּאִיקּוּט, אֲזַל רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְפַיּוֹסַהּ, וַאֲמַרָה לֵיהּ: מַאי אִיתֵיהּ הַשְׁתָּא?