סנהדרין נ״א א

אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּיסֵּת לְכֹהֵן. נִיסֵּת לְלֵוִי וּלְיִשְׂרָאֵל, לְכוּתִי, לְחָלָל, לְמַמְזֵר וּלְנָתִין – מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבַת אִישׁ כֹּהֵן״, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ כֹּהֶנֶת.

״הִיא״ בִּשְׂרֵיפָה, וְאֵין בּוֹעֲלָהּ בִּשְׂרֵיפָה. ״הִיא״ בִּשְׂרֵיפָה, וְאֵין זוֹמְמֶיהָ בִּשְׂרֵיפָה.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֶת אָבִיהָ בִּשְׂרֵיפָה, וְאֶת חָמִיהָ בִּסְקִילָה.

אָמַר מָר: יָכוֹל אֲפִילּוּ חִילְּלָה שַׁבָּת? חִילְּלָה שַׁבָּת – בַּת סְקִילָה הִיא!

אֲמַר רָבָא: הָא מַנִּי? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר שְׂרֵיפָה חֲמוּרָה. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאַחְמֵיר בְּהוּ רַחֲמָנָא בְּכָהֲנֵי, דְּרַבִּי בְּהוּ מִצְוֹת יְתֵירוֹת – תִּידּוֹן בִּשְׂרֵיפָה! קָא מַשְׁמַע לַן.

מַאי שְׁנָא מִינֵּיהּ דִּידֵיהּ?

סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אִיהוּ, דְּאִישְׁתַּרְיָא לֵיהּ שַׁבָּת לְגַבֵּי עֲבוֹדָה; הִיא, כֵּיוָן דְּלָא אִשְׁתַּרְיָא שַׁבָּת לְגַבַּהּ, אֵימָא תִּידּוֹן בִּשְׂרֵיפָה. קָא מַשְׁמַע לַן.

יָכוֹל אֲפִילּוּ פְּנוּיָה? הָא ״לִזְנוֹת״ כְּתִיב!

כִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר: פָּנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִישׁוּת – עֲשָׂאָהּ זוֹנָה.

אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר ״אָבִיהָ״ אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת כׇּל אָדָם? אֶלָּא מַאי נִיהוּ – שֶׁזִּינְּתָה מֵאָבִיהָ? מַאי אִירְיָא בַּת כֹּהֵן? אֲפִילּוּ בַּת יִשְׂרָאֵל נָמֵי!

דְּאָמַר רָבָא: אֲמַר לִי רַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי, אָתְיָא ״הֵנָּה״ ״הֵנָּה״.

אָתְיָא ״זִמָּה״ ״זִמָּה״.

אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: קְרָא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרָבָא, מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא בְּבַת כֹּהֵן וְלֹא בְּבַת יִשְׂרָאֵל. קָא מַשְׁמַע לַן.

בַּת כֹּהֵן – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּיסֵּת לְכֹהֵן. נִיסֵּת לְלֵוִי, לְיִשְׂרָאֵל, וּלְכוּתִי, וּלְחַלֵּל, לְנָתִין, וּלְמַמְזֵר מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּת אִישׁ כֹּהֵן״ – אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ כֹּהֶנֶת.

מִשּׁוּם דְּאִינַּסְבָא לְהוּ לְהָנֵי, לָאו בַּת כֹּהֵן הִיא? וְתוּ, מִידֵּי ״כֹּהֶנֶת לְכֹהֵן״ כְּתִיב?

סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כִּי ״תֵחֵל לִזְנוֹת״ אָמַר רַחֲמָנָא, הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָא מַתְחֲלָא הַשְׁתָּא, אֲבָל הָא, כֵּיוָן דְּקָא מַתְחֲלָא וְקָיְימָא מֵעִיקָּרָא.

דְּאָמַר מָר: ״וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר״, כֵּיוָן שֶׁנִּבְעֲלָה לְפָסוּל לָהּ – פְּסָלָהּ.

לְלֵוִי וְיִשְׂרָאֵל נָמֵי, ״וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ״, מִכְּלָל דְּכִי אִיתֵיהּ גַּבֵּיהּ לָא אָכְלָה,

אֵימָא: לָא תִּידּוֹן בִּשְׂרֵיפָה. קָא מַשְׁמַע לַן.

וּדְלָא כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּתַנְיָא: בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּיסֵּת לְיִשְׂרָאֵל וְאָכְלָה תְּרוּמָה – מְשַׁלֶּמֶת אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינָהּ מְשַׁלֶּמֶת אֶת הַחוֹמֶשׁ, וּמִיתָתָהּ בִּשְׂרֵיפָה.

נִיסֵּת לְאֶחָד מִן הַפְּסוּלִין – מְשַׁלֶּמֶת קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ, וּמִיתָתָהּ בְּחֶנֶק. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זוֹ וָזוֹ מְשַׁלְּמוֹת קֶרֶן וְלֹא חוֹמֶשׁ, וּמִיתָתָן בִּשְׂרֵיפָה.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֶת אָבִיהָ – בִּשְׂרֵיפָה, וְאֶת חָמִיהָ – בִּסְקִילָה. מַאי אֶת אָבִיהָ וְאֶת חָמִיהָ?

אִילֵּימָא: אֶת אָבִיהָ – מֵאָבִיהָ, וְאֶת חָמִיהָ – מֵחָמִיהָ, מַאי אִירְיָא בַּת כֹּהֵן? אֲפִילּוּ בַּת יִשְׂרָאֵל נָמֵי! בִּתּוֹ – בִּשְׂרֵיפָה, וְכַלָּתוֹ – בִּסְקִילָה.

אֶלָּא, אֶת אָבִיהָ – בִּרְשׁוּת אָבִיהָ, וְאֶת חָמִיהָ – בִּרְשׁוּת חָמִיהָ.

כְּמַאן? אִי כְּרַבָּנַן, הָאָמְרִי: נְשׂוּאָה יָצָאת לִשְׂרֵיפָה וְלֹא אֲרוּסָה. אִי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָאָמַר: אַחַת אֲרוּסָה וְאַחַת נְשׂוּאָה בִּשְׂרֵיפָה.

וְאִי כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הָאָמַר: אֲרוּסָה יָצָאת לִשְׂרֵיפָה, וְלֹא נְשׂוּאָה. אֶת חָמִיהָ – חֶנֶק הוּא!

שְׁלַח רָבִין מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כָּךְ הִיא הַצָּעָה שֶׁל מִשְׁנָה, לְעוֹלָם כְּרַבָּנַן, וְהָכִי קָאָמַר: כֹּל שֶׁהִוא לְמַטָּה מִמִּיתַת אָבִיהָ – וּמַאי נִיהוּ? נְשׂוּאָה בַּת יִשְׂרָאֵל. דְּאִילּוּ נְשׂוּאָה בַּת יִשְׂרָאֵל בְּחֶנֶק, הָכָא בְּמִיתַת אָבִיהָ בִּשְׂרֵיפָה.

כֹּל שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִמִּיתַת אָבִיהָ, וּמַאי נִיהוּ? אֲרוּסָה בַּת יִשְׂרָאֵל. דְּאִילּוּ אֲרוּסָה בַּת יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא בִּסְקִילָה, הָכָא בְּמִיתַת חָמִיהָ בִּסְקִילָה.

מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יִרְמְיָה: מִידֵּי ״לְמַעְלָה״ ״לְמַטָּה״ קָתָנֵי? אֶלָּא, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: