סנהדרין נ״ה א

הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְהָאִשָּׁה הַמְּבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה עָלֶיהָ, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ – חַיָּיב.

דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא: בְּאִשָּׁה שְׁנֵי מִשְׁכָּבוֹת, וּבִבְהֵמָה מִשְׁכָּב אֶחָד.

מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: אַדְּרַבָּה, אִשָּׁה דְּאוֹרְחַהּ הִיא אַמִּשְׁכָּב מִיחַיַּיב, אַמִּידַּעַם אַחֲרִינָא לָא מִיחַיַּיב. בְּהֵמָה דְּלָאו אוֹרְחָא הִיא, לִחַיַּיב עֲלַהּ עַל כׇּל נֶקֶב וָנֶקֶב.

תַּנְיָא (דְּלָא כְּתַרְוַיְיהוּ): זָכָר בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְהָאִשָּׁה הַמְּבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה עָלֶיהָ, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ – חַיָּיב.

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: הַמְעָרֶה בִּזְכוּר, מַהוּ?

הַמְעָרֶה בִּזְכוּר – מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה כְּתִיב בֵּיהּ. אֶלָּא, הַמְעָרֶה בִּבְהֵמָה, מַהוּ?

אֲמַר לֵיהּ: אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְהַעֲרָאָה דִּכְתִיבָא גַּבֵּי אֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ, דְּלָא צְרִיכָא, דְּהָא אִיתַּקַּשׁ לְהַעֲרָאָה דְּנִדָּה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְהַעֲרָאָה דִבְהֵמָה.

מִכְּדֵי, בְּהֵמָה מֵחַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין הִיא, לְמָה לִי דִּכְתִיב לְהַעֲרָאָה דִּידַהּ גַּבֵּי חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת? לִכְתְּבֵיהּ גַּבֵּי חַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, וְלִיגְמוֹר חַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין מֵחַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין!

הוֹאִיל וְכוּלֵּיהּ קְרָא לִדְרָשָׁא הוּא דְּאָתֵי, כְּתִיבָא נָמֵי מִילְּתָא דִּדְרָשָׁא.

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי מֵרַב שֵׁשֶׁת: הַמְעָרֶה בְּעַצְמוֹ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: קְבַסְתַּן!

אָמַר רַב אָשֵׁי: מַאי תִּיבְּעֵי לָךְ? בְּקוֹשִׁי לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, כִּי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בִּמְשַׁמֵּשׁ מֵת. לְמַאן דְּאָמַר מְשַׁמֵּשׁ מֵת בַּעֲרָיוֹת פָּטוּר, הָכָא פָּטוּר. וּלְמַאן דְּאָמַר חַיָּיב, הָכָא מִיחַיַּיב תַּרְתֵּי: מִיחַיַּיב אַשּׁוֹכֵב, וּמִיחַיַּיב אַנִּשְׁכָּב.

בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת: גּוֹי הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה מַהוּ? תַּקָּלָה וְקָלוֹן בָּעֵינַן, וְהָכָא תַּקָּלָה אִיכָּא, קָלוֹן לֵיכָּא? אוֹ דִילְמָא תַּקָּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קָלוֹן?

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: תְּנֵיתוּהָ, מָה אִילָנוֹת שֶׁאֵין אוֹכְלִין וְאֵין שׁוֹתִין וְאֵין מְרִיחִין, אָמְרָה תּוֹרָה: הַשְׁחֵת, שְׂרוֹף וְכַלֵּה, הוֹאִיל וּבָאת לְאָדָם תַּקָּלָה עַל יָדָן. הַמַּתְעֶה אֶת חֲבֵירוֹ מִדַּרְכֵי חַיִּים לְדַרְכֵי מִיתָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

אֶלָּא מֵעַתָּה, גּוֹי הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לִבְהֶמְתּוֹ תִּיתְּסַר וּמִקַּטְלָא? מִי אִיכָּא מִידֵּי דִּלְיִשְׂרָאֵל לָא אָסַר וּלְגוֹי אָסַר?

יִשְׂרָאֵל גּוּפֵיהּ לִיתְּסַר, מִידֵּי דְּהָוֵה אַרְבִיעָה? אָמַר אַבָּיֵי: זֶה קְלוֹנוֹ מְרוּבֶּה, וְזֶה קְלוֹנוֹ מוּעָט.

וַהֲרֵי אִילָנוֹת, דְּאֵין קְלוֹנָן מְרוּבֶּה, וְאָמְרָה תּוֹרָה: הַשְׁחֵת, שְׂרוֹף וְכַלֵּה! בְּבַעֲלֵי חַיִּים קָאָמְרִינַן, דְּחָס רַחֲמָנָא עֲלַיְיהוּ.

רָבָא אָמַר: אָמְרָה תּוֹרָה, בְּהֵמָה נֶהֱנֵית מֵעֲבֵירָה – תֵּיהָרֵג.

וַהֲרֵי אִילָנוֹת, דְּאֵין נֶהֱנִין מֵעֲבֵירָה, וְאָמְרָה תּוֹרָה: הַשְׁחֵת, שְׂרוֹף וְכַלֵּה! בְּבַעֲלֵי חַיִּים קָאָמְרִינַן, דְּחָס רַחֲמָנָא עֲלַיְיהוּ.

תָּא שְׁמַע: דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא תְּהֵא בְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיֹאמְרוּ: ״זוֹ הִיא שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ.״ מַאי לָאו,