סנהדרין נ״ד ב

עוֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִיא״.

לָמַדְנוּ אַזְהָרָה לַשּׁוֹכֵב. אַזְהָרָה לַנִּשְׁכָּב מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְאוֹמֵר: ״וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ וְגוֹ׳״. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה״. קְרִי בֵּיהּ ״לֹא תִשָּׁכֵב״.

בְּהֵמָה מְנָא לַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ״ – פְּרָט לְקָטָן, ״אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכׇבְתּוֹ בִּבְהֵמָה״ – בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה.

״מוֹת יוּמָת״ – בִּסְקִילָה. אַתָּה אוֹמֵר בִּסְקִילָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכׇּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? נֶאֱמַר כָּאן ״תַּהֲרֹגוּ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ״. מָה לְהַלָּן בִּסְקִילָה, אַף כָּאן בִּסְקִילָה.

לָמַדְנוּ עוֹנֶשׁ לַשּׁוֹכֵב. עוֹנֶשׁ לַנִּשְׁכָּב מְנָלַן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת״. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַשּׁוֹכֵב, תְּנֵיהוּ עִנְיָן לַנִּשְׁכָּב.

לָמַדְנוּ עוֹנֶשׁ בֵּין לַשּׁוֹכֵב בֵּין לַנִּשְׁכָּב. אַזְהָרָה מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבְכׇל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכׇבְתְּךָ לְטׇמְאָה בָהּ״.

לָמַדְנוּ אַזְהָרָה לַשּׁוֹכֵב. לַנִּשְׁכָּב מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְאוֹמֵר: ״וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָּאָרֶץ וְגוֹ׳״. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״לֹא תִתֵּן שְׁכׇבְתְּךָ״ – לֹא תִתֵּן שְׁכִיבָתְךָ.

הַבָּא עַל הַזְּכוּר, וְהֵבִיא עָלָיו זָכָר.

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל חַיָּיב שְׁתַּיִם, חֲדָא מִ״לֹּא תִשְׁכַּב״ וַחֲדָא מִ״לֹּא יִהְיֶה קָדֵשׁ״. לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. ״לֹא תִשְׁכַּב״ ״לֹא תִשָּׁכֵב״ חֲדָא הִיא.

הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה וְהֵבִיא בְּהֵמָה עָלָיו, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל חַיָּיב שְׁתַּיִם, חֲדָא מִ״לֹּא תִתֵּן שְׁכׇבְתְּךָ״ וַחֲדָא מִ״לֹּא יִהְיֶה קָדֵשׁ״. לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, ״שְׁכׇבְתְּךָ״ וּ״שְׁכִיבָתְךָ״ חֲדָא הִיא.

אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל נָמֵי אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, דְּכִי כְתִיב ״לֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ״ – בְּגַבְרֵי כְּתִיב.

אֶלָּא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אַזְהָרָה לַנִּשְׁכָּב מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ״כׇּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת״. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַשּׁוֹכֵב, תְּנֵיהוּ עִנְיָן לַנִּשְׁכָּב.

וְאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא לַנִּשְׁכָּב בִּלְשׁוֹן שׁוֹכֵב: מָה שׁוֹכֵב עָנַשׁ וְהִזְהִיר, אַף נִשְׁכָּב עָנַשׁ וְהִזְהִיר.

הַנִּרְבָּע לְזָכָר וְהַנִּרְבָּע לִבְהֵמָה, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא חַיָּיב שְׁתַּיִם, חֲדָא מִ״לֹּא תִשְׁכַּב״ וַחֲדָא מִ״לֹּא תִתֵּן שְׁכׇבְתְּךָ״. לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, אִידֵּי וְאִידִי ״לֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ״ הוּא.

אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל נָמֵי חַיָּיב שְׁתַּיִם, דִּכְתִיב ״כׇּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת״. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַשּׁוֹכֵב, תְּנֵיהוּ עִנְיָן לַנִּשְׁכָּב. וְאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא לַנִּשְׁכָּב בִּלְשׁוֹן שׁוֹכֵב: מָה שׁוֹכֵב – עָנַשׁ וְהִזְהִיר, אַף נִשְׁכָּב – עָנַשׁ וְהִזְהִיר.

אֲבָל הַבָּא עַל הַזְּכוּר, וְהֵבִיא זָכָר עָלָיו, הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה, וְהֵבִיא בְּהֵמָה עָלָיו – בֵּין לְרַבִּי אֲבָהוּ בֵּין לְאַבָּיֵי, לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל חַיָּיב שָׁלֹשׁ, לְרַבִּי עֲקִיבָא חַיָּיב שְׁתַּיִם.

תָּנוּ רַבָּנַן: זְכוּר – לֹא עָשׂוּ בּוֹ קָטָן כְּגָדוֹל, בְּהֵמָה – עָשׂוּ בָּהּ קְטַנָּה כִּגְדוֹלָה.

מַאי ״לֹא עָשׂוּ בּוֹ קָטָן כְּגָדוֹל״? אָמַר רַב: לֹא עָשׂוּ בִּיאַת פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים כְּבֶן תֵּשַׁע שָׁנִים. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לֹא עָשׂוּ בִּיאַת פָּחוֹת מִבֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים כְּבֶן שָׁלֹשׁ שָׁנִים.

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַב סָבַר: כֹּל דְּאִיתֵיהּ בְּשׁוֹכֵב – אִיתֵיהּ בְּנִשְׁכָּב, וְכֹל דְּלֵיתֵיהּ בְּשׁוֹכֵב – לֵיתֵיהּ בְּנִשְׁכָּב.

וּשְׁמוּאֵל סָבַר: ״מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה״ כְּתִיב.

תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב: זָכָר בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד