סנהדרין ס״ב ב

הָכִי תְּנָא קַמֵּיהּ: חוֹמֶר בַּשַּׁבָּת מִשְּׁאָר מִצְוֹת, חוֹמֶר בִּשְׁאָר מִצְוֹת מִבַּשַּׁבָּת. חוֹמֶר בַּשַּׁבָּת – שֶׁהַשַּׁבָּת עָשָׂה שְׁתַּיִם בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר מִצְוֹת. חוֹמֶר בִּשְׁאָר מִצְוֹת – שֶׁבִּשְׁאָר מִצְוֹת שָׁגַג בְּלֹא מִתְכַּוֵּין חַיָּיב, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּשַּׁבָּת.

אָמַר מָר: חוֹמֶר בַּשַּׁבָּת, שֶׁהַשַּׁבָּת עָשָׂה שְׁתַּיִם כּוּ׳. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דַּעֲבַד קְצִירָה וּטְחִינָה, דִּכְוָותַהּ גַּבֵּי שְׁאָר מִצְוֹת – דַּאֲכַל חֵלֶב וָדָם. הָכָא תַּרְתֵּי מִיחַיַּיב, וְהָכָא תַּרְתֵּי מִיחַיַּיב!

אֶלָּא, גַּבֵּי שְׁאָר מִצְוֹת דְּאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, הֵיכִי דָּמֵי? דַּאֲכַל חֵלֶב וָחֵלֶב. דִּכְוָותַהּ גַּבֵּי שַׁבָּת, דַּעֲבַד קְצִירָה וּקְצִירָה. הָכָא חֲדָא מִיחַיַּיב, וְהָכָא חֲדָא מִיחַיַּיב.

וְהַיְינוּ דַּאֲמַר לֵיהּ: ״פּוֹק תְּנִי לְבָרָא!״

מַאי קוּשְׁיָא? דִּילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לְךָ דַּעֲבַד קְצִירָה וּטְחִינָה, ״מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר מִצְוֹת״ אֲתָאן לַעֲבוֹדָה זָרָה כִּדְרַבִּי אַמֵּי, דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי: זִיבַּח וְקִיטֵּר וְנִיסֵּךְ בְּהֶעְלֵם אֶחָד – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת.

לָא מִיתּוֹקְמָא לֵיהּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: חוֹמֶר בִּשְׁאָר מִצְוֹת, שֶׁבִּשְׁאָר מִצְוֹת שָׁגַג בְּלֹא מִתְכַּוֵּין – חַיָּיב.

שׁוֹגֵג בְּלֹא מִתְכַּוֵּין בַּעֲבוֹדָה זָרָה, הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּקָסָבַר בֵּית הַכְּנֶסֶת הוּא וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ, הֲרֵי לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. אֶלָּא דַּחֲזָא אִנְדְּרָטָא וּסְגֵיד לֵיהּ. אִי קַבְּלֵיהּ עֲלֵיהּ בֶּאֱלוֹהַּ – מֵזִיד הוּא, וְאִי לָא קַבְּלֵיהּ עֲלֵיהּ – לֹא כְּלוּם הִיא.

אֶלָּא מֵאַהֲבָה וּמִיִּרְאָה. הָנִיחָא לְאַבַּיֵּי, דְּאָמַר חַיָּיב. אֶלָּא לְרָבָא, דְּאָמַר פָּטוּר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

אֶלָּא בְּאוֹמֵר מוּתָּר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּשַּׁבָּת דְּפָטוּר לִגְמָרֵי.

עַד כָּאן לָא בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן הֶעְלֵם זֶה וָזֶה – אֶלָּא אִי לְחַיּוֹבֵי חֲדָא, אִי לְחַיּוֹבֵי תַּרְתֵּי. פָּטוּר לִגְמָרֵי – לֵיכָּא לְמַאן דְּאָמַר.

מַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: רֵישָׁא בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְסֵיפָא בִּשְׁאָר מִצְוֹת.

וְשָׁגַג בְּלֹא מִתְכַּוֵּין, דְּקָסָבַר רוֹק הוּא וּבְלָעוֹ. מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּשַּׁבָּת, דְּפָטוּר. שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְהַגְבִּיהַּ אֶת הַתָּלוּשׁ וְחָתַךְ אֶת הַמְחוּבָּר – פָּטוּר.

וְכִדְרַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: הַמִּתְעַסֵּק בַּחֲלָבִים וּבַעֲרָיוֹת – חַיָּיב, שֶׁכֵּן נֶהֱנֶה; הַמִּתְעַסֵּק בְּשַׁבָּת – פָּטוּר, מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה.

רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּלָא מוֹקֵים מַתְנִיתָא רֵישָׁא בְּחַד טַעְמָא וְסֵיפָא בְּחַד טַעְמָא.

דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאן דִּמְתַרְגֵּם לִי חָבִית אַלִּיבָּא דְּחַד תַּנָּא, מוֹבֵילְנָא מָאנֵיהּ בָּתְרֵיהּ לְבֵי מַסּוּתָא.

גּוּפָא,