סנהדרין ט׳ א

דְּאַתְרוֹ בַּיהּ מַלְקוֹת, וְלָא אַתְרוֹ בַּיהּ קַטְלָא.

וְקָמִיפַּלְגִי בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבָּנַן, דִּתְנַן: מַכּוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ: בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

רָבִינָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁנִּמְצָא אֶחָד מִן הָעֵדִים קָרוֹב אוֹ פָּסוּל, וְקָמִיפַּלְגִי בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי, אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. דִּתְנַן: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא בָּא שְׁלִישִׁי אֶלָּא לְהַחְמִיר עָלָיו, לַעֲשׂוֹת דִּינוֹ כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ.

אִם כֵּן עָנַשׁ הַכָּתוּב אֶת הַנִּיטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵירָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵירָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּשַׁלֵּם שָׂכָר לַנִּיטְפָּל לְעוֹשֵׂה מִצְוָה כְּעוֹשֵׂה מִצְוָה.

וּמָה שְׁנַיִם, נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל – עֵדוּתָן בְּטֵלָה, אַף שְׁלֹשָׁה, נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל – עֵדוּתָן בְּטֵלָה. וּמִנַּיִין שֶׁאֲפִילּוּ מֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֵדִים״.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת תִּתְקַיֵּים עֵדוּת בַּשְּׁאָר. רַבִּי אוֹמֵר: אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת, וְאֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהִתְרוּ בָּהֶן, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִתְרוּ בָּהֶן,