תלמוד בבלי
שבת ס״ד א
חלק מ: דף ס״ד
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
״כְּלִי״ ״כְּלִי״ מֵהָתָם.
מוּסָף שַׂק עַל הַבֶּגֶד שֶׁטָּמֵא מִשּׁוּם אָרִיג. אַטּוּ בֶּגֶד לָאו אָרִיג הוּא?! הָכִי קָאָמַר: מוּסָף שַׂק עַל הַבֶּגֶד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אָרִיג — טָמֵא. לְמַאי חֲזֵי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁכֵּן עָנִי קוֹלֵעַ שָׁלֹשׁ נִימִין וְתוֹלָה בְּצַוַּאר בִּתּוֹ.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״שָׂק״ — אֵין לִי אֶלָּא שַׂק, מִנַּיִין לְרַבּוֹת אֶת הַקִּילְקְלִי וְאֶת הַחֲבָק — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ שָׂק״. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַחֲבָלִים וְאֶת הַמְּשִׁיחוֹת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שָׂק״. מָה שַׂק טְוִוי וְאָרִיג — אַף כֹּל טְוִוי וְאָרִיג.
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּמֵת: ״וְכׇל כְּלִי עוֹר וְכׇל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְגוֹ׳ תִּתְחַטָּאוּ״ — לְרַבּוֹת הַקִּילְקְלִי וְאֶת הַחֲבָק.
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַחֲבָלִים וְאֶת הַמְּשִׁיחוֹת? וְדִין הוּא: טִימֵּא בַּשֶּׁרֶץ, וְטִימֵּא בַּמֵּת. מָה כְּשֶׁטִּימֵּא בַּשֶּׁרֶץ — לֹא טִימֵּא אֶלָּא טְוִוי וְאָרִיג, אַף כְּשֶׁטִּימֵּא בַּמֵּת — לֹא טִימֵּא אֶלָּא טְוִוי וְאָרִיג.
הֵן אִם הֵיקֵל בְּטוּמְאַת שֶׁרֶץ שֶׁהִיא קַלָּה, נָקֵיל בְּטוּמְאַת הַמֵּת שֶׁהִיא חֲמוּרָה?! — תַּלְמוּד לוֹמַר ״בֶּגֶד״ וָ״עוֹר״ ״בֶּגֶד״ וָ״עוֹר״ לִגְזֵירָה שָׁוָה.
נֶאֱמַר ״בֶּגֶד״ וָ״עוֹר״ בְּשֶׁרֶץ וְנֶאֱמַר ״בֶּגֶד״ וָ״עוֹר״ בְּמֵת. מָה בֶּגֶד וָעוֹר הָאָמוּר בְּשֶׁרֶץ — לֹא טִימֵּא אֶלָּא טְוִוי וְאָרִיג, אַף בֶּגֶד וָעוֹר הָאָמוּר בְּמֵת — לֹא טִימֵּא אֶלָּא טְוִוי וְאָרִיג.
וּמָה בֶּגֶד וָעוֹר הָאָמוּר בְּמֵת — טִמֵּא כׇּל מַעֲשֵׂה עִזִּים, אַף בֶּגֶד וָעוֹר הָאָמוּר בְּשֶׁרֶץ — טִמֵּא כׇּל מַעֲשֵׂה עִזִּים.
אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר הַבָּא מִן הָעִזִּים, מִנַּיִין לְרַבּוֹת דָּבָר הַבָּא מִזְּנַב הַסּוּס וּמִזְּנַב הַפָּרָה? — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ שָׂק״.
וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְקִילְקְלִי וַחֲבָק?
הָנֵי מִילֵּי מִקַּמֵּי דְּתֵיתֵי גְּזֵירָה שָׁוָה, הַשְׁתָּא דְּאָתְיָא גְּזֵירָה שָׁוָה אִיַּיתַּר לֵיהּ.
וְאֵין לִי אֶלָּא בְּשֶׁרֶץ, בְּטוּמְאַת מֵת מִנַּיִין?
וְדִין הוּא: טִימֵּא בְּמֵת וְטִימֵּא בְּשֶׁרֶץ. מָה כְּשֶׁטִּימֵּא בְּשֶׁרֶץ — עָשָׂה דָּבָר הַבָּא מִזְּנַב הַסּוּס וּמִזְּנַב הַפָּרָה כְּמַעֲשֵׂה עִזִּים, אַף כְּשֶׁטִּימֵּא בְּמֵת — עָשָׂה דָּבָר הַבָּא מִזְּנַב הַסּוּס וּמִזְּנַב הַפָּרָה כְּמַעֲשֵׂה עִזִּים.
הֵן אִם רִיבָּה בְּטוּמְאַת עֶרֶב שֶׁהִיא מְרוּבָּה, נְרַבֶּה בְּטוּמְאַת שִׁבְעָה שֶׁהִיא מוּעֶטֶת?!
תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בֶּגֶד״ וָ״עוֹר״ ״בֶּגֶד״ וָ״עוֹר״ לִגְזֵירָה שָׁוָה. נֶאֱמַר ״בֶּגֶד״ וָ״עוֹר״ בְּשֶׁרֶץ, וְנֶאֱמַר ״בֶּגֶד״ וָ״עוֹר״ בְּמֵת. מָה ״בֶּגֶד״ וָ״עוֹר״ הָאָמוּר בְּשֶׁרֶץ — עָשָׂה דָּבָר הַבָּא מִזְּנַב הַסּוּס וּמִזְּנַב הַפָּרָה כְּמַעֲשֵׂה עִזִּים, אַף ״בֶּגֶד״ וָ״עוֹר״ הָאָמוּר בְּמֵת — עָשָׂה דָּבָר הַבָּא מִזְּנַב הַסּוּס וּמִזְּנַב הַפָּרָה כְּמַעֲשֵׂה עִזִּים.
וּמוּפְנֶה. דְּאִי לָאו מוּפְנֶה, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְשֶׁרֶץ שֶׁכֵּן מְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה?!
לָאיֵי אִפְּנוֹיֵי מוּפְנֵי. מִכְּדֵי שֶׁרֶץ אִיתַּקַּשׁ לְשִׁכְבַת זֶרַע, דִּכְתִיב: ״אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל שֶׁרֶץ״, וּכְתִיב בֵּיהּ בְּשִׁכְבַת זֶרַע: ״וְכׇל בֶּגֶד וְכׇל עוֹר אֲשֶׁר יִהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת זָרַע״ — ״בֶּגֶד״ וָ״עוֹר״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא בְּשֶׁרֶץ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי.
וְאַכַּתִּי מוּפְנֶה מִצַּד אֶחָד הוּא. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מוּפְנֶה מִצַּד אֶחָד לְמֵידִין וְאֵין מְשִׁיבִין. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְמֵידִין וּמְשִׁיבִין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
דְּמֵת נָמֵי אִפְּנוֹיֵי מוּפְנֶה: מִכְּדִי מֵת אִתַּקַּשׁ לְשִׁכְבַת זֶרַע, דִּכְתִיב: ״וְהַנֹּגֵעַ בְּכׇל טְמֵא נֶפֶשׁ אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע״, וּכְתִיב בְּשִׁכְבַת זֶרַע: ״וְכׇל בֶּגֶד וְכׇל עוֹר״ — ״בֶּגֶד״ וָ״עוֹר״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא בְּמֵת לְמָה לִי? — שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי.
״וַנַּקְרֵב אֶת קׇרְבַּן ה׳ אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״עָגִיל״ — זֶה דְּפוּס שֶׁל דַּדִּין. ״כּוּמָז״ — זֶה דְּפוּס שֶׁל בֵּית הָרֶחֶם.
אָמַר רַב יוֹסֵף: אִי הָכִי, הַיְינוּ דִּמְתַרְגְּמִינַן ״מָחוֹךְ״ — דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי גִּיחוּךְ. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: מִגּוּפֵיהּ דִּקְרָא שְׁמַע מִינַּהּ, ״כּוּמָז״ — כָּאן מְקוֹם זִימָּה.
״וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל״. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁמָּא חֲזַרְתֶּם לְקִלְקוּלְכֶם הָרִאשׁוֹן? אָמְרוּ לוֹ: ״לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ״. אָמַר לָהֶן: אִם כֵּן כַּפָּרָה לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: אִם מִידֵי עֲבֵירָה יָצָאנוּ, מִידֵי הִרְהוּר לֹא יָצָאנוּ! מִיָּד ״וַנַּקְרֵב אֶת קׇרְבַּן ה׳״.
תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מָה הוּצְרְכוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר כַּפָּרָה — מִפְּנֵי