זבחים ס״ז א

אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲרֵי קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם וּשְׁחָטָן לְשֵׁם קֳדָשִׁים קַלִּים יוֹכִיחוּ – שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָם לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הָעוֹלָה – אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁינָּה שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה, שֶׁיִּמְעֲלוּ בָּהּ!

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם וּשְׁחָטָן לְשֵׁם קֳדָשִׁים קַלִּים – שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָם לְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִיסּוּר וְהֶיתֵּר; תֹּאמַר בְּעוֹלָה – שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁכּוּלּוֹ הֶיתֵּר?!

גְּמָ׳ תַּנְיָא, אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אָשָׁם שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּצָּפוֹן לְשֵׁם שְׁלָמִים יוֹכִיחַ – שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ, וּמוֹעֲלִין בּוֹ; וְאַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הָעוֹלָה – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ, שֶׁיִּמְעֲלוּ בָּהּ.

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּאָשָׁם – שֶׁאִם שִׁינָּה אֶת שְׁמוֹ לֹא שִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ; תֹּאמַר בְּעוֹלָה – שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמָהּ?!

אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אָשָׁם שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּדָּרוֹם לְשֵׁם שְׁלָמִים יוֹכִיחַ – שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ, וּמוֹעֲלִין בּוֹ; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הָעוֹלָה – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמָהּ, מוֹעֲלִין בָּהּ.

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּאָשָׁם – שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ, וְלֹא שִׁינָּה אֶת מַעֲשָׂיו; תֹּאמַר בְּעוֹלָה – שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ וְאֶת מַעֲשֶׂיהָ, וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמָהּ?!

אָמַר רָבָא, וְנֵימָא לֵיהּ: אָשָׁם שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּדָּרוֹם לְשֵׁם שְׁלָמִים בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים – שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ, וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ, וְשִׁינָּה אֶת מַעֲשָׂיו!

מִדְּלָא קָאָמַר לֵיהּ הָכִי, שְׁמַע מִינַּהּ: נְחֵית רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת – כֵּיוָן שֶׁמָּלַק בָּהּ סִימָן אֶחָד, נִמְשֶׁכֶת וְנַעֲשֵׂית חַטַּאת הָעוֹף.

אִי הָכִי, חַטַּאת הָעוֹף נָמֵי – שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה כְּמַעֲשֵׂה הָעוֹלָה; מִכִּי מָלֵיק בַּהּ סִימָן אֶחָד, תִּימָּשֵׁךְ וְתֶהֱוֵי עוֹלַת הָעוֹף! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי בְּנָאָה: כָּךְ הִיא הַצָּעָה שֶׁל מִשְׁנָה! מַאי, לָאו כָּךְ הִיא הַצָּעָה – וְתוּ לָא?

לָא; כָּךְ הַצָּעָה שֶׁל כּוּלָּהּ מִשְׁנָה.

רַב אָשֵׁי אָמַר: בִּשְׁלָמָא עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת – כֵּיוָן דְּהָא הֶכְשֵׁירָהּ בְּסִימָן אֶחָד וְהָא הֶכְשֵׁירָהּ בִּשְׁנֵי סִימָנִין; וְעוֹלַת הָעוֹף לְמַטָּה לֵיתַהּ; כֵּיוָן דְּמָלַק בָּהּ סִימָן אֶחָד – נִמְשֶׁכֶת וְנַעֲשֵׂית חַטַּאת הָעוֹף.

אֶלָּא חַטַּאת הָעוֹף, כֵּיוָן דְּאָמַר מָר: מְלִיקָה – בְּכׇל מָקוֹם כְּשֵׁירָה; מִכִּי מָלֵק בַּהּ סִימָן אֶחָד – אִיפַּסְלָא; כִּי הֲדַר מָלֵיק בְּאִידַּךְ סִימָן – הֵיכִי מִמַּשְׁכָה וְהָוְיָא עוֹלַת הָעוֹף?

גּוּפָא – אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת – כֵּיוָן שֶׁמָּלַק בָּהּ סִימָן אֶחָד, נִמְשֶׁכֶת וְנַעֲשֵׂית חַטַּאת הָעוֹף.