זבחים ס״ז ב

תָּא שְׁמַע: חַטָּאת לָזוֹ וְעוֹלָה לָזוֹ;

עָשָׂה שְׁתֵּיהֶן לְמַעְלָה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. שְׁתֵּיהֶן לְמַטָּה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה – שְׁתֵּיהֶן פְּסוּלוֹת; שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: חַטָּאת קְרֵבָה לְמַעְלָה, וְעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה.

נְהִי נָמֵי דְּעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה, תִּימְשׁוֹךְ וְתֶהֱוֵי חַטַּאת הָעוֹף!

אֵימוֹר דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – בְּחַד גַּבְרָא; בִּתְרֵי גַבְרֵי מִי אָמַר?!

תָּא שְׁמַע: חַטָּאת וְעוֹלָה, וּסְתוּמָה, וּמְפוֹרֶשֶׁת –

עָשָׂה כּוּלָּן לְמַעְלָה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. כּוּלָּן לְמַטָּה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. חֶצְיָין לְמַעְלָה וְחֶצְיָין לְמַטָּה – אֵינָהּ כְּשֵׁירָה אֶלָּא סְתוּמָה, וּמִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶן.

וְאִילּוּ מְפוֹרָשִׁין – לָא; וְאַמַּאי? נְהִי נָמֵי דְּעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה, תִּימְשׁוֹךְ וְתִיהְוֵי חַטַּאת הָעוֹף!

וְכִי תֵּימָא הָא דְּלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי?!

תָּא שְׁמַע, הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: ״הֲרֵי עָלַי קֵן אִם אֵלֵד זָכָר״; יָלְדָה זָכָר – מְבִיאָה שְׁתֵּי קִינִּים, אַחַת לְנִדְרָהּ וְאַחַת לְחוֹבָתָהּ.

נְתָנָתַן לַכֹּהֵן – הַכֹּהֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן שָׁלֹשׁ לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה.

לֹא עָשָׂה כֵּן, אֶלָּא עָשָׂה שְׁתַּיִם לְמַעְלָה וּשְׁתַּיִם לְמַטָּה, וְלֹא נִמְלַךְ – צְרִיכָה שֶׁתָּבִיא עוֹד פְּרֵידָה אַחַת, וְתַקְרִיבֶנָּה לְמַעְלָה.

מִמִּין אֶחָד. וּמִשְּׁנֵי מִינִין – תָּבִיא שְׁתַּיִם.

פֵּרְשָׁה נִדְרָהּ – [צְרִיכָה] לְהָבִיא עוֹד שָׁלֹשׁ פְּרֵידִין.

מִמִּין אֶחָד. וּמִשְּׁנֵי מִינִין – תָּבִיא אַרְבַּע.

קָבְעָה נִדְרָהּ –