זבחים ע״ז א

לְשֵׁם עֵצִים.

וְהָא אִיכָּא שִׁירַיִים דְּבָעֵי (מילינהו) [מֵיכְלִינְהוּ], וְאִיכָּא הָךְ פּוּרְתָּא דְּלָא קָמֵיץ עִילָּוֵיהּ! דְּפָרֵיק לֵיהּ.

דְּפָרֵיק לֵיהּ הֵיכָא? אִי גַּוַּואי – קָא מְעַיֵּיל חוּלִּין לָעֲזָרָה, אִי אַבָּרַאי – אִיפְּסִיל לֵיהּ בְּיוֹצֵא! לְעוֹלָם גַּוַּואי; חוּלִּין מִמֵּילָא הָוְיָין.

וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵין מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן! תַּקּוֹנֵי גַּבְרָא שָׁאנֵי.

יָתֵיב רַב רְחוּמִי קַמֵּיהּ רָבִינָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הוּנָא בַּר תַּחְלִיפָא: וְנֵימָא, אָשָׁם זֶה יְהֵא אָשָׁם תָּלוּי!

שְׁמַע מִינַּהּ: מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא, דְּאָמַר: אֵין מִתְנַדְּבִין אָשָׁם תָּלוּי? אֲמַר לֵיהּ: תּוֹרָה תּוֹרָה! אִימְּרֵי בְּדִיכְרֵי מִיחַלְּפִי לָךְ!

מַתְנִי׳ אֵיבְרֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּאֵיבְרֵי עוֹלָה – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִתֵּן לְמַעְלָה, וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת בְּשַׂר הַחַטָּאת מִלְּמַעְלָה כְּאִילּוּ הֵן עֵצִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תְּעוּבַּר צוּרָתָן וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.

גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אָמַר קְרָא: ״וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ״ – לְרֵיחַ נִיחוֹחַ אִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה מַעֲלֶה לְשֵׁם עֵצִים.

וְרַבָּנַן – מִיעֵט רַחֲמָנָא ״אֹתָם״; אוֹתָם הוּא דְּאִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה מַעֲלֶה לְשֵׁם עֵצִים. אֲבָל מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא.

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – אוֹתָם הוּא דְּרַבַּאי לָךְ כֶּבֶשׁ כְּמִזְבֵּחַ, אֲבָל מִידֵּי אַחֲרִינֵי – לָא.

וְרַבָּנַן – תַּרְתֵּי שְׁמַע מִינַּהּ.

מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא – דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים עַל אֵיבְרֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּאֵיבְרֵי עוֹלָה – שֶׁיִּקְרְבוּ; בְּרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע – שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ.

עַל מָה נֶחְלְקוּ? עַל אֵיבְרֵי עוֹלָה תְּמִימָה שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּאֵיבְרֵי בַּעֲלַת מוּם, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִקְרְבוּ, וְרוֹאֶה אֲנִי לְמַעְלָה כְּאִילּוּ הֵן עֵצִים; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא יִקְרְבוּ.

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַאי שְׁנָא רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע – דְּלָא חֲזוּ? בַּעֲלַת מוּם נָמֵי לָא חֲזֵי!