זבחים פ׳ ב

וְעוֹד תַּנְיָא בְּהֶדְיָא: הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּיתָּנִין לְמַטָּה – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִתֵּן לְמַעְלָה וְהַתַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ.

וְאִי אָמְרַתְּ אֵין בִּילָּה, אַמַּאי עָלוּ לוֹ? דִּילְמָא קָיָהֵיב עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְהַתַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה!

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאִיכָּא רוּבָּא עֶלְיוֹנִים, וְקָא יָהֵיב לְמַעְלָה שִׁיעוּר תַּחְתּוֹנִים וְעוֹד.

הָא ״תַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי! לְשֵׁם שִׁירַיִם.

תָּא שְׁמַע: נָתַן לְמַטָּה וְלֹא נִמְלַךְ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יַחֲזוֹר וְיִתֵּן לְמַעְלָה, וְהַתַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ!

הָכָא נָמֵי בְּרוּבָּא עֶלְיוֹנִים, וְקָא יָהֵיב לְמַעְלָה שִׁיעוּר תַּחְתּוֹנִים וְעוֹד. וְהָא ״תַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי! לְשֵׁם שִׁירַיִם.

תָּא שְׁמַע: נְתָנָן לְמַעְלָה וְלֹא נִמְלַךְ – אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחֲזוֹר וְיִתֵּן לְמַטָּה, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עָלוּ לוֹ!

הָכָא נָמֵי, בְּרוּבָּא עֶלְיוֹנִים, וְקָא יָהֵיב לְמַעְלָה שִׁיעוּר תַּחְתּוֹנִים וְעוֹד.

[וְהָא ״אֵלּוּ וָאֵלּוּ עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי!] מִי קָתָנֵי ״אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים״?! ״אֵלּוּ וָאֵלּוּ עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי – סֵיפָא אֲתָאן לְרַבָּנַן, דְאָמְרִי יֵשׁ בִּילָּה.

תָּא שְׁמַע: הַנִּיתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּיתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת – יִנָּתְנוּ בְּמַתָּנָה אֶחָת. וְאִי אָמְרַתְּ אֵין בִּילָּה, אַמַּאי יִנָּתְנוּ בְּמַתָּנָה אַחַת? דִּילְמָא מֵהַאי קָיָהֵיב וּמֵהַאי לָא קָיָהֵיב! כְּגוֹן שֶׁנִּתְעָרְבוּ אַחַת בְּאַחַת.

מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתַּן אַרְבַּע! הָכָא נָמֵי, שֶׁנִּתְעָרְבוּ אַרְבַּע בְּאַרְבַּע.

מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתָּנָה אַחַת!