זבחים פ״ט

מַתְנִי׳ כׇּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ – קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ. הַתְּמִידִין קוֹדְמִין לְמוּסָפִין. מוּסְפֵי שַׁבָּת קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ. מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה״.

גְּמָ׳ מְנָא לַן? מְנָא לַן?! כִּדְקָאָמַר טַעְמָא: ״מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר״! דִּילְמָא תְּמִידִין הֵן דְּקָדְמִי לְמוּסָפִין – מִשּׁוּם דִּתְדִירִי; מוּסָפִין לְמוּסָפִין מְנָא לַן?

אָמַר רַבִּי אִילְעָא, דְּאָמַר קְרָא: ״כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים״ – אֵלֶּה כָּאֵלֶּה.

וְהַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! אִם כֵּן, נִיכְתּוֹב: ״אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם״.

אִי כְּתַב ״אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת הַיָּמִים״, הֲוָה אָמֵינָא: אֵלֶּה לְשִׁבְעַת הַיָּמִים (אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא)! ״לַיּוֹם״ כְּתִיב.

וְאַכַּתִּי אֵימָא: אֵלֶּה לַיּוֹם, אֲבָל שְׁאָר יוֹמֵי לָא יָדַעְנָא כַּמָּה! אָמַר קְרָא ״תַּעֲשׂוּ״ – שֶׁיְּהוּ כׇּל הָעֲשִׂיּוֹת שָׁווֹת.

אַבָּיֵי אָמַר מִגּוּפַהּ דִּקְרָא: אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר״ וְתִישְׁתּוֹק, ״אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד״ לְמָה לִי? לְמֵימַר דְּהָךְ דִּתְדִירָא תִּיקְדּוֹם.

מַתְנִי׳ כׇּל הַמְקוּדָּשׁ מֵחֲבֵירוֹ – קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ. דַּם הַחַטָּאת קוֹדֵם לְדַם הָעוֹלָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְרַצֶּה. אֵיבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין לְאֵימוּרֵי חַטָּאת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כָּלִיל לָאִישִּׁים.

חַטָּאת קוֹדֶמֶת לְאָשָׁם, מִפְּנֵי שֶׁדָּמָהּ נִיתָּן לְאַרְבַּע קְרָנוֹת עַל הַיְסוֹד. אָשָׁם קוֹדֵם לְתוֹדָה וְאֵיל נָזִיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים. תּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר קוֹדְמִים לִשְׁלָמִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וּטְעוּנִין לֶחֶם.

הַשְּׁלָמִים קוֹדְמִין לַבְּכוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן טְעוּנִין מַתַּן אַרְבַּע [וּסְמִיכָה] וּנְסָכִים, וּתְנוּפוֹת חָזֶה וָשׁוֹק. הַבְּכוֹר קוֹדֵם לַמַּעֲשֵׂר, מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם, וְנֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים.

הַמַּעֲשֵׂר קוֹדֵם לָעוֹפוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא זֶבַח, וְיֵשׁ בּוֹ קוֹדֶשׁ קֳדָשִׁים – דָּמוּ וְאֵימוּרָיו. הָעוֹפוֹת קוֹדְמִין לַמְּנָחוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִינֵי דָמִים. מִנְחַת חוֹטֵא קוֹדֶמֶת לְמִנְחַת נְדָבָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּא עַל חֵטְא. חַטַּאת הָעוֹף קוֹדֶמֶת לְעוֹלַת הָעוֹף, וְכֵן בְּהֶקְדֵּישָׁהּ.

גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת״ –

אִם בָּא לְלַמֵּד שֶׁהֵן שְׁנַיִם, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה״; מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת״? שֶׁיָּכוֹל שֶׁיְּהֵא חַטָּאת קוֹדֶמֶת לְכׇל מַעֲשֵׂה עוֹלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת״.

אִי ״פַּר שֵׁנִי״, יָכוֹל תְּהֵא עוֹלָה קוֹדֶמֶת לְחַטָּאת לְכׇל מַעֲשֶׂיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה״. הָא כֵּיצַד? דַּם חַטָּאת קוֹדֶמֶת לְדַם עוֹלָה – מִפְּנֵי שֶׁמְּרַצָּה; אֵיבְרֵי עוֹלָה כּוּ׳.

וְאַמַּאי? מַתָּנָה קַמַּיְיתָא דִּמְכַפְּרָה – תִּיקְדּוֹם, וְהָנָךְ לָא!

אָמַר רָבִינָא: הָכָא בְּחַטַּאת הַלְוִיִּם עָסְקִינַן; וְאַף עַל גַּב דְּכִי עוֹלָה דָּמֵי, קָאָמַר רַחֲמָנָא הִיא תִּיקְדּוֹם. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: הוֹאִיל וְהִתְחִיל בְּמַתָּנוֹת, גּוֹמֵר.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: דַּם חַטָּאת וְאֵיבְרֵי עוֹלָה, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? דַּם חַטָּאת קוֹדֵם – מִפְּנֵי שֶׁמְּרַצֶּה, אוֹ דִילְמָא אֵיבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין – מִפְּנֵי שֶׁהֵן כָּלִיל לָאִישִּׁים?

תָּא שְׁמַע: דַּם חַטָּאת קוֹדֵם לְדַם עוֹלָה. לְדַם עוֹלָה הוּא דְּקָדֵים, לְאֵיבְרֵי עוֹלָה לָא קָדֵים.

אַדְּרַבָּה, מִסֵּיפָא: אֵיבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין לְאֵימוּרֵי חַטָּאת. לְאֵימוּרֵי חַטָּאת הוּא דְּקָדֵים, לְדַם חַטָּאת לָא קָדֵים! אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: דַּם עוֹלָה וְאֵימוּרֵי חַטָּאת, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? דַּם עוֹלָה קוֹדֵם – דְּקָאָתֵי מִכֹּחַ כָּלִיל, אוֹ דִילְמָא אֵימוּרֵי חַטָּאת קוֹדְמִין – (דְּקָאָתֵי) [דְּקָאָתוּ] מִכֹּחַ מְכַפֵּר?

תָּא שְׁמַע: דַּם חַטָּאת קוֹדֵם לְדַם עוֹלָה. דַּם חַטָּאת הוּא דְּקָדֵים לְדַם עוֹלָה, אֲבָל אֵימוּרֵי חַטָּאת לָא.

אַדְּרַבָּה, מִסֵּיפָא: אֵיבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין לְאֵימוּרֵי חַטָּאת. אֵיבְרֵי עוֹלָה הוּא דְּקָדְמִי לְאֵימוּרֵי חַטָּאת, אֲבָל דָּם עוֹלָה לָא! אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: דַּם עוֹלָה וְדַם אָשָׁם, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? דַּם עוֹלָה קוֹדֵם – דְּקָאָתֵי מִכֹּחַ כָּלִיל; אוֹ דִילְמָא דַּם אָשָׁם קוֹדֵם – (דְּקָאָתֵי מִכֹּחַ) דִּמְכַפֵּר?

תָּא שְׁמַע: דַּם חַטָּאת קוֹדֵם לְדַם עוֹלָה. אֲבָל דַּם אָשָׁם – לָא.

בְּדִין הוּא דְּאִיבְּעִי לְמִיתְנֵי דַּם אָשָׁם; וְאַיְּידֵי דִּבְעָא לְמִיתְנֵי סֵיפָא: אֵיבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין לְאֵימוּרֵי חַטָּאת –

דְּאִי תְּנָא לְאֵימוּרֵי אָשָׁם, הֲוָה אָמֵינָא: לְאֵימוּרֵי אָשָׁם הוּא דְּקָדְמִי, לְאֵימוּרֵי חַטָּאת לָא קָדְמִי – מִשּׁוּם הָכִי תְּנָא חַטָּאת.

תָּא שְׁמַע: חַטָּאת קוֹדֶם לְאָשָׁם – חַטָּאת הוּא דְּקָדְמָה לֵיהּ לְאָשָׁם, אֲבָל עוֹלָה לָא. מַאי, לָאו דָּם?

לָא; אַאֵימוּרִים. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״מִפְּנֵי שֶׁדָּמָהּ נִיתָּן״. שְׁמַע מִינַּהּ.

חַטָּאת קוֹדֶמֶת כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – אָשָׁם קָדֵים, שֶׁכֵּן יֵשׁ לוֹ קִיצְּבָה! אֲפִילּוּ הָכִי, רִיבּוּי דְּמִזְבֵּחַ עֲדִיף.

אָשָׁם קוֹדֵם לְתוֹדָה כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – הַתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר קָדְמִי, שֶׁכֵּן טְעוּנִין לֶחֶם! אֲפִילּוּ הָכִי, קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים עֲדִיפִי.

תּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – שְׁלָמִים קָדְמִי, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּצִיבּוּר כִּבְיָחִיד! אֲפִילּוּ הָכִי, נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד עֲדִיפִי.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: תּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר – אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? תּוֹדָה קָדְמָה, שֶׁכֵּן טְעוּנָה אַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם; אוֹ דִילְמָא אֵיל נָזִיר קוֹדֵם, שֶׁכֵּן יֵשׁ עִמּוֹ דָּמִים אֲחֵרִים? תָּא שְׁמַע: זוֹ קוֹדֶמֶת לָזוֹ, שֶׁזּוֹ טְעוּנָה אַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם, וְזוֹ אֵינָהּ טְעוּנָה אֶלָּא שְׁנֵי מִינֵי לֶחֶם.

וְהַשְּׁלָמִים קוֹדְמִין לִבְכוֹר כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – בְּכוֹר קוֹדֵם, שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם, וְנֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים! אֲפִילּוּ הָכִי, מִצְוֹת יְתֵירוֹת עֲדִיפִי.

הַבְּכוֹר קוֹדֵם כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – מַעֲשֵׂר קוֹדֵם, שֶׁכֵּן מְקַדֵּשׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו! אֲפִילּוּ הָכִי, קְדוּשָּׁה מֵרֶחֶם עֲדִיפָא.

מַעֲשֵׂר קוֹדֵם לָעוֹפוֹת כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – עוֹפוֹת קָדְמִי, שֶׁכֵּן קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים! אֲפִילּוּ הָכִי, מִין זֶבַח עָדִיף.

אָמַר רָבִינָא בַּר שֵׁילָא: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – פְּסוּלִין. וּתְנָא תּוּנָא: מִפְּנֵי שֶׁהוּא זֶבַח, וְיֶשְׁנוֹ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים – דָּמָיו וְאֵימוּרִין.

בִּשְׁלָמָא אֵימוּרִין – לֵיתַנְהוּ בְּעוֹפוֹת; אֶלָּא דָּם מִיהָא אִיתֵיהּ! אֶלָּא לָאו קָא מַשְׁמַע לַן: אֵימוּרִין כִּי דָּמוֹ –

מָה דָּמוֹ לִפְנֵי זְרִיקָה, אַף אֵימוּרִין קוֹדֶם זְרִיקָה – וְקָא קָרֵי לְהוּ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים; וּמָה דָּמוֹ מִיפְּסֵל בְּיוֹצֵא, אַף אֵימוּרִין מִיפְּסֵל בְּיוֹצֵא.

נֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כָּשֵׁר, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פְּסוּל.

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּשֵׁר – הוֹאִיל וְסוֹפוֹ לָצֵאת, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּסוּל – עֲדַיִין לֹא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי – אֶלָּא בְּבָשָׂר, אֲבָל בְּאֵימוּרִין לָא!

הוּא הַדִּין דִּבְאֵימוּרִין נָמֵי פְּלִיגִי; וְהָא דְּקָא מִיפַּלְגִי בְּבָשָׂר – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרֵישׁ לָקִישׁ, דַּאֲפִילּוּ בָּשָׂר דְּסוֹפָהּ לָצֵאת, אֲמַר: עֲדַיִין לֹא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת.

לֵימָא כְּתַנָּאֵי: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן,