עקב, חמישי

ועתה ישראל. אַף עַל פִּי שֶׁעֲשִׂיתֶם כָּל זֹאת, עוֹדֶנּוּ רַחֲמָיו וְחִבָּתוֹ עֲלֵיכֶם, וּמִכָּל מַה שֶּׁחֲטָאתֶם לְפָנָיו אֵינוֹ שׁוֹאֵל מִכֶּם כי אם ליראה וגו':

And now, Yisroel. Although you have perpetrated all this, He is still compassionate and affectionate toward you, so that, despite all your transgressions before Him, He requires nothing of you ‘. . . other than to fear, etc.’

כי אם ליראה וגו'. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מִכָּאן הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם (ברכות ל"ג):

Other than to fear, etc. The Rabbis extrapolate from here: All things are in the hands of Heaven, aside from the fear of Heaven.

לשמר את מצות ה'. וְאַף הִיא לֹא לְחִנָּם, אֶלָּא לטוב לך שֶׁתְּקַבְּלוּ שָׂכָר:

To keep Adonoy’s commandments. And this is also not for naught, but ‘for your benefit’ — so that you may be rewarded.

הן לה' אלהיך. הַכֹּל, וְאַף עַל פִּי כֵן, רק באבתיך חשק ה'. מִן הַכֹּל:

Look! to Adonoy your God. All things. Even so, Only your forefathers did Adonoy desire. Above all things.

בכם. כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אֶתְכֶם חֲשׁוּקִים מכל העמים היום הזה:

You. Just as you see yourselves, desired above all nations, like this day.

ערלת לבבכם. אֹטֶם לְבַבְכֶם וְכִסּוּיוֹ:

Your heart’s blockage. Your heart’s obstruction — its covering.

ואדני האדנים. לֹא יוּכַל שׁוּם אָדוֹן לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ:

And Lord over lords. No lord is capable of rescuing you from His hand.

לא ישא פנים. אִם תִּפְרְקוּ עֻלּוֹ:

Who neither exercises favoritism. If you cast off His yoke.

ולא יקח שחד. לְפַיְּסוֹ בְּמָמוֹן:

Nor accepts bribes. To appease him with monetary gifts.

עשה משפט יתום ואלמנה. הֲרֵי גְּבוּרָה, וְאֵצֶל גְּבוּרָתוֹ אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ (מגילה ל"א):

Who performs justice for orphan and widow. This expresses power. Adjacent to His power, you find His humility.

ואהב גר לתת לו לחם ושמלה. וְדָבָר חָשׁוּב הוּא זֶה, שֶׁכָּל עַצְמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ עַל זֶה נִתְפַּלֵּל (בראשית כ"ח) וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ (בראשית רבה ע'):

And loves the convert to give him bread and a garment. This is a significant matter, as Ya’akov devoted himself totally to praying for this, “. . .and gives me bread to eat and clothing to wear.”

כי גרים הייתם. מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ (בבא מציעא נ"ט):

Because you were strangers. With your own blemish do not taunt your fellow.

את ה' אלהיך תירא. וְתַעֲבֹד לוֹ וְתִדְבַּק בּוֹ, וּלְאַחַר שֶׁיִּהְיוּ בְךָ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, אָז בִּשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ:

Fear Adonoy your God. And serve Him, and cling to Him. After having acquired all of these attributes, then ‘swear in His Name.’

וידעתם היום. תְּנוּ לֵב לָדַעַת וּלְהָבִין ולְקַבֵּל תּוֹכַחְתִּי:

Know today. Pay close attention, so that you know and understand, and accept my reprimand.

כי לא את בניכם. אֲנִי מְדַבֵּר עַכְשָׁו, שֶׁיּוּכְלוּ לוֹמַר אָנוּ לֹא יָדַעְנוּ וְלֹא רָאִינוּ בְּכָל זֶה:

For it is not with your children. That I now speak, who might say, ‘We do not know, nor have we seen, all this.’

בקרב כל ישראל. כָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם בּוֹרֵחַ הָאָרֶץ נִבְקַעַת מִתַּחְתָּיו וּבוֹלַעְתּוֹ, אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (במדבר ט"ז) וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ – וְלֹא פִּיּוֹתֶיהָ. אָמַר לוֹ וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם בקרב כל ישראל? אָמַר לוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית הָאָרֶץ מִדְרוֹן כְּמַשְׁפֵּךְ, וְכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וּבָא עַד מְקוֹם הַבְּקִיעָה (עי' ילקוט שמעוני תשנ"ב):

Amid all of Yisroel. Wherever any of them fled, the earth split and swallowed him up. These are R’ Yehudah’s remarks. R’ Nechemiah said to him, ‘But is it not already stated, “The earth opened its mouth” — not “its mouths”?’ He said, ‘Then how am I to sustain “amid all of Yisroel”’? He replied, ‘The ground sloped, funnel-like, so that wherever one of them was, he rolled into the abyss.

ואת כל היקום אשר ברגליהם. זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו (סנהדרין ק"י):

And all the sustenance at their feet. This refers to a man’s wealth, which establishes him on his feet.

כי עיניכם הראת. מֻסָּב עַל הַמִּקְרָא הָאָמוּר לְמַעְלָה – כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ כִּי אִם עִמָּכֶם אֲשֶׁר עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת וְגוֹ':

But rather your eyes have witnessed. This completes the passage stated above, ‘For it is not with your children who have not known, etc., but rather with you, whose eyes have witnessed, etc.’