דברי הימים ב י׳:י״ט-י״א:א׳

ויפשעו ישראל בבית דוד. לשון מרדות ודוגמא (מלכים ב') בימיו פשע מואב וגו' (משלי י"א) את נפשע מקרית עוז, אז תפשע לבנה (לקמן ל"א):

And the Israelites rebelled against the house of David - Heb. וַיִפְשְׁעוּ, an expression of rebellion. Examples are (II Kings 1:1): “Moab rebelled (וַיִפְשַׁע) against Israel”; (Prov. 18:19): “A rebellious (נִפְשַׁע) brother”; (below 27:19): “then Libnah rebelled (תִּפְשַׁע).”

ויקהל את בית יהודה ובנימן. שהיו בתחום יחד וגם ירושלים היתה של שניהם ובית המקדש על תחום שניהם בנוי ובגבולים ביהושע מפרש היאך היה תחומן יחד וגם רבותינו אמרו רצועה יוצאה מחלק בנימין ונכנסת בחלקו של יהודה ועליה מזבח בנוי לכך לא היו יכולין להפרד זה מזה וגם כתוב בסמוך:

and he assembled the house of Judah and Benjamin who were together on the border. Jerusalem belonged to both of them, and the Temple was built on their common border. In the section dealing with boundaries in Joshua, it explains how their border was shared. Our Rabbis also said (Yoma 12a, Meg. 26a, Zeb. 53b): A strip protruded from the territory of Benjamin and entered the territory of Judah, upon which the altar was built. Therefore, they were inseparable, and they are also mentioned close to one another.