דברי הימים ב י״א

ויקהל את בית יהודה ובנימן. שהיו בתחום יחד וגם ירושלים היתה של שניהם ובית המקדש על תחום שניהם בנוי ובגבולים ביהושע מפרש היאך היה תחומן יחד וגם רבותינו אמרו רצועה יוצאה מחלק בנימין ונכנסת בחלקו של יהודה ועליה מזבח בנוי לכך לא היו יכולין להפרד זה מזה וגם כתוב בסמוך:

and he assembled the house of Judah and Benjamin who were together on the border. Jerusalem belonged to both of them, and the Temple was built on their common border. In the section dealing with boundaries in Joshua, it explains how their border was shared. Our Rabbis also said (Yoma 12a, Meg. 26a, Zeb. 53b): A strip protruded from the territory of Benjamin and entered the territory of Judah, upon which the altar was built. Therefore, they were inseparable, and they are also mentioned close to one another.

עם אחיכם. והלא אחיכם בני איש אחד:

with your brothers Are they not your brothers, the sons of one man?

ויבן ערים למצור. ערים קטנים בנה וסבב כל סביבותם מים משום חוזק וזה מצור כדאמרינן (בישעיהו ל״ז:כ״ה-כ״ו) אני קרתי ושתיתי מים ואחריב בכף פעמי כל יאורי מצור ועתה הוצרך לכך כי פשעו בו ישראל:

and he built cities for fortification - Heb. לְמָצוֹר. He built small cities and surrounded them with water for strength, and this is [called] מָצוֹר as it is written in Isaiah (37:25): “I dug and drank water, and I dried up with the soles of my feet all rivers of fortification (מַָצוֹר).” And this was now necessary because Israel rebelled against him.

ויתן בהם נגידים. שרים ונציבים לשמור הערים והכרכים:

leaders chiefs and officers to guard the towns and the large cities.

ואוצרות מאכל ושמן ויין. לפי שיהא להם מאכל מזומן אם יעלו בית ישראל למצור:

and storehouses of food, oil, and wine in order to have food prepared for them should the house of Israel march upon them to besiege them.

כי עזבו הלוים את מגרשיהם. שבכל ארץ עשרת השבטים:

For the Levites had abandoned their open land that was in the entire land of the ten tribes.

כי הזניחם ירבעם. הזניחם מלעבוד ומכהן לה':

because Jeroboam...had coerced them to abandon He coerced them to abandon serving and ministering to the Lord.

כהנים לבמות. כלומר למה הזניח ירבעם הכהנים והלוים לפי שהעמיד כהנים כומרים לשעירים:

priests for the high places i.e., Why did Jeroboam coerce them to abandon [their positions]? Because he stationed pagan priests for the satyrs.

ואחריהם. של לוים וכהנים:

And after them [i.e., after] the Levites and the priests.

אביהיל בת אליאב. כמו ואביהיל לפני שמואל ואמר (שמואל א י״ז:ל״א) אך נגד ה' משיחו זה שהקב"ה עתיד לומר קום נא משחהו כי הוא זה וטעה בו שמואל שראה בתו של אליאב אשת רחבעם מלכה ועל זה הדבר נענש כשמואל כי ששאל לו שאול איזה בית הרואה (שם א' ט') ויאמר שמואל אנכי הרואה שלא ענהו דרך ענוה לומר מה תרצה אמר לו הקב"ה חייך אתה עתיד לראות ולא תדע מה תראה כי טעה באליאב ובתו המלכה:

Abihail the daughter of Eliab Like: and Abihail, similar to (Jer. 11:19): “And I was like a lamb and a bull (כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף).” The following was the reason that Samuel the seer erred when Jesse passed Eliab before Samuel, and he [Samuel] said, (I Sam. 16:6): “Surely before the Lord is His anointed.” This is the one about whom the Holy One, blessed be He, is destined to say, “Arise, anoint him, for this is he.” But Samuel erred about him, for he saw Eliab’s daughter as Rehoboam’s wife, the queen, and because of the following matter, Samuel was punished: When Saul asked him, (ibid. 9: 18) “Which is the house of the seer?” Samuel replied, “I am the seer,” in which case he did not answer him with humility, saying, “What do you wish.” [Therefore,] the Holy One, blessed be He, said to him, “By your life, you are destined to see, and you will not know what you see,” for he erred concerning Eliab and his daughter the queen.

לנגיד באחיו. כדי להמליכו:

as a leader among his brothers in order to make him king.

ויפרץ. פזר בניו לכל ארצות יהודה דוגמא (לעיל א' ד') ובית אביהם פרצו לרוב:

and he dispersed He scattered his sons to all the lands of Judah. A similar expression is (I Chron. 4:38): “And their fathers’ houses spread (פָּרְצוּ) exceedingly.”