דברי הימים ב כ״ד:כ׳-כ״ב

מעל לעם. גבוה מכל העם כדי להשמיע קולו, ובאיכה רבתי דורש סמך על עצמו שהיה שר גבוה מכל העם נביא וכהן וביום הכפורים וחתן המלך ולא נתיירא מלומר נבואה ועל זה נאמר (איכה ב׳:כ׳) אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא:

above the people Higher than the people, in order to make his voice heard. In Lamentations Rabbah (Proem 23), it is interpreted as meaning that he relied on himself; he was a prince higher than all the people, a prophet and a priest, and it was Yom Kippur, and he was the king’s son-in-law, and he was not afraid to say the prophecy. Concerning this incident, it was stated (Lam. 2:20): “shall priest and prophet be slain in the Sanctuary of the Lord?”

ובמותו אמר ירא ה' וידרוש. כי לא הרגוני אלא שאמרתי שליחותו של מקום ומאחר שנהרגתי עליו מן הדין והגון וכדי הוא שידרוש דמי וכן היה כי מיד נדרש דמו כי לתקופת השנה וגו':

and upon his death, he said, “May the Lord see and requite.” For they have slain me only because I spoke as the Omnipresent’s medium, and since I have been slain for His sake, it is proper and fitting that He requite my blood. And so it was: his blood was immediately requited, for “it came to pass at the turn of the year, etc.”