דברי הימים ב כ״ד

כל ימי יהוידע. ובמלכים (ב' י"ב) כתיב כל ימיו אשר הורהו הכהן אבל לאחר שמת אז באו שרי המלך להשתחוות לו לעשותו קדש ובמדרש מפורש לפי שנטמן בבית קדש הקדשים ולא הוזק אמרו כדי אתה להיות אלוה:

all the days of Jehoiada And in II Kings (12:3) it is written: “all his days, [he did] that which Jehoiada the priest instructed him,” but after he died, the officers of the king came to prostrate themselves to him and to deify him (below verse 17). In the midrash (Exod. Rabbah 8:2, Tan. Buber, Va’era) it is explained that, because he hid in the Holy of Holies and was not harmed, they said, “You are fit to be a god.”

ויולד בנים ובנות. לפי שנאמר למטה (כ"ד) שהרג יואש את בני יהוידע הוצרך לומר שהיו לו בני':

and he begot sons and daughters Because it says below (verse 25) that Joash slew the sons of Jehoiada, it was necessary to note that he had sons.

וקבצו מכל ישראל. כלומר קבצו אותו כסף שהיו ישראל נותנים מדי שנה בשנה כדכתיב (שמות ל׳:י״ג) כל העובר על הפקודים ובמלכים (ב' י"ב) כל כסף הקדשים אשר יובא בית ה' כסף עובר וגו' ששלש כספי' היו כסף עובר שקלים בכל שנה שנאמר (שמות ל׳:י״ג) כל העובר על הפקודים עובר על שם העובר, כסף נפשות ערכו, על איש שהתנדב ערך נפשו כמו האומר ערכי עלי, וכל כסף אשר יעלה על לב איש נדבה לבדק הבית:

and gather money from all Israel i.e., Gather the money that the Israelites were accustomed to giving yearly, as it is written (Exod. 30:14): “Each one included in the census,” and in II Kings (12: 5): “All money of the hallowed things that is brought to the House of the Lord, in current money, etc.” There were three types of money: (1) the money of all those counted in the census, viz. the shekels for every year, as it is said (Exod. 30:14): “Each one included in the census,” lit., “[the money of anyone] who passes,” reminiscent of “each one who passes.” (2) Personal donations - money donated by individuals to reflect the value of their souls, like one who says, “My value shall be incumbent upon me to donate.” (3) All donations inspired by a person’s heart for the repairs of the Temple.

ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים. מפורש בטוב (במלכים ב י״ב:ו׳) שאמר המלך יקחו להם הכהנים איש מאת מכרו ויתעצלו בדבר להטריח מכריהם וכשראה המלך כן אמר להם (שם) ועתה אל תקחו כסף מאת מכריכם כי לבדק הבית תתנוהו, זהו שאמר כאן ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים:

and hasten to the matter,” but the Levites did not hasten It is explained in II Kings (12:6f.) that the king said, “Let the priests take [the money] for themselves, each one from his acquaintance,” but they neglected to impose upon their acquaintances, and when the king saw this, he said to them, (ibid. verse 8): “Do not take money from your acquaintances [any longer], but deliver it for the repairs of the House.” This is what is written here: “’and hasten to the matter,’ but the Levites did not hasten.”

משאת משה עבד ה'. כלומר שקלים שצוה עליהם במדבר:

the tax of Moses the servant of the Lord i.e., the shekels which he mandated upon them in the desert.

משאת. על שם כי תשא:

the tax of - Heb. מַשְׂאַת, reminiscent of (Exod. 30:12): “When you take (כִּי תִשָּׂא) [the sum].”

כי עתליהו המרשעת בניה פרצו. הוצרך לומר כי מחדש בנאו שלמה בנין חזק כי משבנאו שלמה עד יואש לא היו רק קכ"ה שנה וכבר הי' נפרץ שאם לא שפרצו עתליהו ובניה עדיין היה קיים שהרי מיואש עד יאשיהו יותר ממאתים שנה ולא הוצרכו לחזקו עד יאשיהו ואעפ"כ לא עשאו יואש חדש כבתחילה ומגמר הבית עד יואש קכ"ה כיצד שלמה מלך מ' שנה וד' שנה למלכותו התחיל לבנותו וז' שנה עיכב בבנינו הרי י' שנה ונשאר ל' ורחבעם מלך י"ז הרי מ"ז ואביה ג' הרי נ' ואסא מ"א הרי צ"א ויהושפט כ"ה הרי קי"ו יהורם ח' הרי קכ"ד ואחזיה א' הרי קכ"ה ומיואש עד יאשיהו כיצד אמצי' מלך כ"ט שנים עזיהו נ"ב יותם ט"ז אחז ט"ז חזקיה כ"ט מנשה נ"ה ואמון ב' הרי מאתים חסר אחת ואותן שנים יותר שחיה יואש לאחר חזקת הבית נמצא שלא הוצרכו לחזק את בדק הבית אם לא עתליהו המרשעת ובניה פרצוהו:

For the wicked Athaliah—her sons had breached He had to say this because Solomon had built it as a new sturdy edifice. Only 125 years elapsed from the time that Solomon built it until the days of Joash and it was already breached. Had Athaliah and her sons not breached it, it would have continued to endure, for more than 200 years elapsed from Joash to Josiah and they did not have to repair it until Josiah, although Joash did not make it new as it was originally. One hundred and twenty-five years elapsed from the completion of the Temple until Joash. How so? Solomon reigned 40 years, and in the fourth year of his reign he commenced to build it. It took 7 years to build, totaling 10 years, leaving him 30. Rehoboam reigned 17, totaling 47; Abijah 3, totaling 50; Asa 41, totaling 91; Jehoshaphat 25, totaling 116; Jehoram 8, totaling 124, and Ahaziah one, totaling 125. And from Joash until Josiah were 200 years. How so? Amaziah reigned 29 years, Uzziah 52, Jotham 16, Ahaz 16, Hezekiah 29, Manasseh 55, Amon 2, totaling 200 less 1, in addition to those years that Joash lived after he had repaired the Temple. We find that they would not have had to repair the damage of the Temple had not the wicked Athaliah and her sons breached it.

כי עתליהו וגו'. לכן אין תימה אם צריך מהרה כל כך חיזוק וגם אל תתמה שלא היה כסף וזהב של הקדשות באוצרות בית ה' עד שהוצרכו ליתן קול ביהודה ובירושלים להביא משאת כי גם כל קדשי בית ה' עשו לבעלים:

For Athaliah, etc. It is therefore no wonder that it needed repairs so soon, and also no wonder that there was no hallowed silver and gold in the treasuries of the House of the Lord, so that they had to make an announcement in Judah and Jerusalem to bring the tax, for they had also used all the hallowed things of the House of the Lord for the baalim.

ויעשו ארון אחד. ובמלכים (ב' יב) כתיב ויקוב חור בדלתו ע"י אותו חור היו זורקין בארון ההקדשות ולא לפתוח הדלת פן יבא רמאי ויגנוב ממנו:

and they made one chest and in II Kings (12:10), it is written: “and he bored a hole in its door,” and through that hole they would cast the hallowed things, but they did not open the door lest a thief come and steal from it.

ויתנהו בשער בית ה' חוצה. כדי שיוכלו לבא אליו כל נדיב לב לתת בו את תרומת ה':

and they placed it in the gate of the House of the Lord, to the outside so that all the generous people would be able to come and deposit the donation to the Lord therein.

וכראותם כי רב הכסף. אז בא סופר המלך:

and when they saw that there was much money then the king’s scribe came.

ופקיד כהן ראש משרת הממונה תחת כהן הראש והוא סגן כהונה עם סופר המלך ובמלכים (שם) כתיב ויעל סופר המלך וכהן גדול פתרון ויעל סופר המלך ואף כהן גדול שלח פקידו הוא הסופר הכותב מה שכ"ג מצוה לו כי אין הגון וכבוד לכ"ג לילך עם עבדי המלך:

and the appointee of the head priest The servant appointed under the head priest, who was the assistant to the high priest, together with the king’s scribe. In II Kings (12:11), it is written: “the king’s scribe and the high priest went up.” The meaning is that the king’s scribe went up, and the high priest also sent his appointee, who was the scribe who wrote what the high priest commanded him, because it was unfitting and degrading for the high priest to go with the king’s servants.

ויערו את הארון. דוגמא ותער כדה (בראשית כ"ד):

empty the chest - Heb. וִיעָרוּ. A similar instance is (Gen. 24:20): “and emptied (וַתְּעַר) her pitcher.”

וישאהו. בכל יום ויום כשרואין כי רב הכסף שבו מביאין אותו לפקיד המלך בתוך העזרה מערין אותו ונושאין אותו ומחזירין אל מקומו בשער ה' חוצה:

carry it Every day, when they saw that there was much money in it, they would bring it to the king’s appointee within the forecourt, empty it, carry it, and return it to its place outside the gate of the Lord.

ותעל ארוכה למלאכה. דוגמא היחיו האבנים דעזרא וגם לעיל (ד"ה א') יואב יחיה את שאר העיר:

and the work was improved A similar instance is (Neh. 3:34): “Will they revive the stones” of Ezra. Also, above (I Chron. 11:8): “and Joab sustained.’

על מתכונתו. על מכונו:

on its base - Heb. עַל מַתְכֻּנְתּוֹ, on its base.

כלי שרת והעלות. שטושיל בל' אשכנז הוא שכותשין את הבשמים במכתשת דוגמא (משלי כז) אם תכתוש אויל במכתש כן אמר לי ר' יצחק בר שמואל מנרבונ"א, ויש אומרים והעלות אלו הנסרים שחותכין עליהם בשר ודוגמא בביצה אין מטלטלין את העלי לקצב עליו בשר:

service vessels and pestles (Stessel in German.) This is [the implement] with which they crush spices in the mortar. A similar instance is (Prov. 27:22): “If you crush a fool in a mortar [among grain with a pestle (בַּעֱלִי)”]. Rabbi Isaac the son of Samuel of Narbonne told me this. Others say that וְהַעֲלוֹת refers to boards upon which meat is cut, and an example of this appears in Bezah (1:5): We may not move a board (עלי) to cut meat upon it.

וכפות וכלי זהב וכסף. ובמלכים (ב' יב) כתיב אך לא יעשה בית ה' ספות כסף, הא כיצד מפורש בכתובו' בפרק קמא בעא מיניה רב הונא מרב כלי שרת מהו שיעשו מקדשי בדק הבית וכו':

and spoons and gold and silver vessels But in II Kings (12:14) it is written: “But there would not be made for the House of the Lord silver pitchers.” How is this possible? It is explained in Kethuboth, chapter 13 (106): Rav Huna inquired of Rav: May vessels of ministry be made of material hallowed for the repair of the Temple, etc.

מעל לעם. גבוה מכל העם כדי להשמיע קולו, ובאיכה רבתי דורש סמך על עצמו שהיה שר גבוה מכל העם נביא וכהן וביום הכפורים וחתן המלך ולא נתיירא מלומר נבואה ועל זה נאמר (איכה ב׳:כ׳) אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא:

above the people Higher than the people, in order to make his voice heard. In Lamentations Rabbah (Proem 23), it is interpreted as meaning that he relied on himself; he was a prince higher than all the people, a prophet and a priest, and it was Yom Kippur, and he was the king’s son-in-law, and he was not afraid to say the prophecy. Concerning this incident, it was stated (Lam. 2:20): “shall priest and prophet be slain in the Sanctuary of the Lord?”

ובמותו אמר ירא ה' וידרוש. כי לא הרגוני אלא שאמרתי שליחותו של מקום ומאחר שנהרגתי עליו מן הדין והגון וכדי הוא שידרוש דמי וכן היה כי מיד נדרש דמו כי לתקופת השנה וגו':

and upon his death, he said, “May the Lord see and requite.” For they have slain me only because I spoke as the Omnipresent’s medium, and since I have been slain for His sake, it is proper and fitting that He requite my blood. And so it was: his blood was immediately requited, for “it came to pass at the turn of the year, etc.”

ויהי לתקופת השנה. לפי שבני יהוד' חטאו יותר משאר שבטים כמו שאמר לעיל ויעזבו את בית ה' אלהי אבותיהם:

And it came to pass at the turn of the year Because the sons of Judah sinned more than the other tribes, as it is written above (verse 18): “And they forsook the House of the Lord, the God of their fathers.”

וישחיתו את כל שרי העם. מוסב למעלה ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך והחטיאו את יואש אחריהם על זה נפרע להם גמולם שבאו חיל ארם והשחיתו את כל שרי העם:

and they destroyed all the princes of the people This refers back to the above (verse 17): “And after the death of Jehoiada, the princes of Judah came and prostrated themselves to the king,” and caused Joash to sin after them. Because of that, they were paid in kind: the army of Aram came and destroyed all the princes of the people.

מעם. מהיות עם:

from among the people from being a people.

בדמי בני יהוידע. בשביל דמי זכריה שהיה בן יהוידע כי היה לו לזכור טובה וחסד שגמל עמו יהוידע ובשביל אותו עון נתקשרו עליו עבדיו והרגוהו על מטתו מדדו לו מדה כנגד מדה על שנהרג זכריה שקט ושליו ובוטח שאין לו לדאג כי בן יהוידע הוא ולכבודו ינהגו בו כבוד ושפכו דמיו לארץ וע"כ נהרג גם הוא בשלום והשקט על מטתו:

for the blood of the sons of Jehoiada the priest Because of the blood of Zechariah, who was the son of Jehoiada, for he should have remembered the favors and the loving-kindness that Jehoiada had bestowed upon him, and because of that iniquity, his servants conspired against him and slew him in his bed. They meted out to him a measure corresponding to a measure. Because Zechariah was slain, tranquil and secure, with nothing to worry about, for he was the son of Jehoiada, and out of respect for him [Jehoiada], they respected him [Zechariah], and spilled his blood onto the ground, therefore, he [Jehoash] too was slain in tranquility and security in his bed.

המואבית. מה לי מי היו וממי יצאו אם מבני ישראל או ממואבים אלא יבאו כפויי טובה שכפו טובתו של אברהם אבינו ללוט אביהם שנלחם עם המלכים כששמע שנשבה לוט והם שכרו את בלעם לקלל בניו ויפרעו מיואש שכפה טובתו של יהוידע והרג את זכריה בנו כן מפורש במכילת':

the Moabitess What difference does it make who they were and from whom they were descended? However, [Scripture means that] those ingrates who did not show their gratitude for the favor of Abraham our father to Lot their father, who fought with the kings when he heard that Lot was captured, and they hired Balaam to curse his sons; [they were chosen] to punish Joash, who [similarly] did not show gratitude to Jehoiada and slew his son Zechariah. It is explained this way in Mechilta (Exod. 17:8).