דברי הימים ב כ״ה:י״ז-כ״ד

לך נתראה פנים. להראות גבורתינו על סוסים ברמחים:

Come, let us confront each other to show our might on horses with spears.

החוח אשר בלבנון. שהוא שפל רוח:

The thistle that was in Lebanon which is of short stature.

שלח אל הארז. שהוא שר גדול מכל האילנות:

sent to the cedar which is the greatest prince of all the trees.

ותעבר. ותרמוס ולא רצה הארז להרגו כי זילות הוא בעיניו לטרוף החוח אלא עברה עליו ורמסתו לבזיון כי היאך נשאו לבו לשלוח בזיון גדול כזה לארז גבוה אף אתה כחוח שאין לך רק שני שבטי' ועת' עבדי יקומון עליך וירמסוך כשישמעו הבזיון הזה:

passed by and trampled the thistle The cedar did not wish to kill it because it was degrading in his eyes to cut down the thistle, but a beast of the field passed by and trampled it in contempt, for how did he dare to send such a great insult to the lofty cedar? You too are like the thistle, for you have only two tribes, and now my servants will rise up against you and trample you when they hear of this disgrace.

ונשאך לבך. לרדוף אחר הכבוד ורוצה אתה להתכבד אף בי ובמלכים (ב' י"ד) הכבד ושב בביתך:

and your heart has made you haughty to pursue glory, and you wish to be glorified also on my account. In II Kings (14:10), the reading is: “Retain your honor by staying home.”

כי מהאלהים היא למען תתם ביד. כלומר בידיהם כדלעיל ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך:

because this was from God in order to deliver them into their hands i.e., into their hands, as above (verse 16): “I know that God has given counsel to destroy you.”

בבית שמש. היתה המלחמה והוצרך לומר שלא תאמר כשתפשו אמציה למה הביאו לירושלים ולא לשומרון לפי שהיה בית שמש סמוך לירושלים:

in Beth-Shemesh the war took place. It was necessary to say this lest you ask why they brought Amaziah to Jerusalem and not to Samaria when they seized him. [The answer is] that Beth-Shemesh was near Jerusalem.

ויפרץ בחומת. שאמר מעתה לא ימרוד בי כי לא גבה לבו כל כך למרוד הואיל ונפרצה החומה:

and breached the wall of... He said, “From now on, he will not rebel against me, because his heart will not be so haughty since the wall has been breached”

הנמצאים בבית האלהים עם עובד אדום. כי הוא ובניו נגידים על האוצרות כל ימיהם כדלעיל:

that were found in the House of God with Obed-Edom for he and his sons were keepers of the treasures all their lives.

ואת בני התערבות. שלא הניחו ישראל את אמציהו להיות עוד מלך בירושלים עד שנתן בני השרים ערבון שלא ימרדו עוד בו וכן תרגם יונתן אותו במלכים (ב' יד) בני רברביא, ורבינו יוסף פירש תערובות אותן התערובות שהיה לו למלך נתונים בערבות שלא ימרדו אבותם בו ולא נראה לי כי לא מצינו שגברה יד יהודה כל כך על אחרים שיהו צריכים ליתן ליהודה בניהם לערבון:

and the hostage children For the Jews did not permit Amaziah to be king any longer in Jerusalem until he made the children of the officers hostages so that they would no longer rebel against him, and so did Jonathan translate it in II Kings (14:14): “the children of the officers.” Rabbi Joseph (Kara) explained “the hostage children” to mean those hostages that the king had taken as security so that their fathers would not rebel against him. This, however, does not appear correct to me because we do not find that Judah had such power over others that they could have [forced them] to give Judah their children as hostages.