דברי הימים ב כ״ה

כי אין ה' עם ישראל כל בני אפרים. לפי שירבעם משבט אפרים והוא היה הראשון שהחטיא את ישראל ובכל דור ודור אחריו היה להם למוקש שהיו עובדין לעגלי זהב של ירבעם:

for God is not with Israel, all the sons of Ephraim because Jeroboam was of the tribe of Ephraim, and he was the first to cause Israel to sin. And in every generation thereafter he remained a stumbling block for them, for they worshipped the golden calves of Jeroboam.

כי אם בא אתה. פתרון אם לא תאמין בדברי הלא תנסה בא אתה ועשה וחזק למלחמה:

But if you come The meaning is: If you do not believe my words, will you not try [to put effort into your military campaign?] Come, do, and strengthen yourself for war.

לעזור ולהכשיל. פתרון יש לו כח וגבורה לעזור לך בלא חיל של אפרים ולהכשיל אותך אם תוליכם עמך:

to help or to cause to stumble The meaning is: He has the strength to help you without the army of Ephraim and to cause you to stumble if you take them with you.

וכולם נבקעו. ויהי אחרי בא וגו' באיכה רבתי עליו נאמר ורגז ושחק ואין נחת (משלי כט):

and they were all split open, etc...after [Amaziah] had come, etc. In Lam. Rabbah it says about him, “whether he is angry or he laughs” (Prov. 29:9).

ויפשטו בערי יהודה משמרון ועד בית חורון. לאחר שחזרו למקומם כדלעיל ויחר אפם מאד ביהודה וישובו למקומם שאם לא כן אלא מיד שנבדלו מאמציה פשטו בערי יהודה היה לו לומר ויפשטו בערי יהודה מבית חורון עד שומרון:

raided the cities of Judah from Samaria to Beth-Horon after they returned to their place, as above, “they were very angry with Judah and returned to their place.” For if it were not so, i.e., if they had raided the cities of Judah as soon as they left Amaziah, Scripture would have said, “and they raided the cities of Judah from Beth-Horon to Samaria,” [i.e., going from Judah to Samaria].

כי יעץ אלהים להשחיתך. כלומר אם אין אתה שומע לעצתי לילך בדרך ישרה דע לך אתה המלך כי יעץ ה' להשתיתך הואיל כי עשית זאת ולא שמעת לעצה ומה היא העצ' שהשיאך להתגרות במלך ישראל וליפול לפניו כדכתיב ויועץ אמציה מלך יהודה וישלח אל יואש וגו':

that God has given counsel to destroy you i.e., If you do not hearken to My advice to follow the straight path, you should know, O king, that the Lord has given counsel to destroy you because you have done this, and have not hearkened to the counsel. Now what is the counsel? That he enticed you to provoke the king of Israel and to fall before him, as it is written: “And Amaziah the king of Judah took counsel, and he sent to Joash, etc.”

לך נתראה פנים. להראות גבורתינו על סוסים ברמחים:

Come, let us confront each other to show our might on horses with spears.

החוח אשר בלבנון. שהוא שפל רוח:

The thistle that was in Lebanon which is of short stature.

שלח אל הארז. שהוא שר גדול מכל האילנות:

sent to the cedar which is the greatest prince of all the trees.

ותעבר. ותרמוס ולא רצה הארז להרגו כי זילות הוא בעיניו לטרוף החוח אלא עברה עליו ורמסתו לבזיון כי היאך נשאו לבו לשלוח בזיון גדול כזה לארז גבוה אף אתה כחוח שאין לך רק שני שבטי' ועת' עבדי יקומון עליך וירמסוך כשישמעו הבזיון הזה:

passed by and trampled the thistle The cedar did not wish to kill it because it was degrading in his eyes to cut down the thistle, but a beast of the field passed by and trampled it in contempt, for how did he dare to send such a great insult to the lofty cedar? You too are like the thistle, for you have only two tribes, and now my servants will rise up against you and trample you when they hear of this disgrace.

ונשאך לבך. לרדוף אחר הכבוד ורוצה אתה להתכבד אף בי ובמלכים (ב' י"ד) הכבד ושב בביתך:

and your heart has made you haughty to pursue glory, and you wish to be glorified also on my account. In II Kings (14:10), the reading is: “Retain your honor by staying home.”

כי מהאלהים היא למען תתם ביד. כלומר בידיהם כדלעיל ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך:

because this was from God in order to deliver them into their hands i.e., into their hands, as above (verse 16): “I know that God has given counsel to destroy you.”

בבית שמש. היתה המלחמה והוצרך לומר שלא תאמר כשתפשו אמציה למה הביאו לירושלים ולא לשומרון לפי שהיה בית שמש סמוך לירושלים:

in Beth-Shemesh the war took place. It was necessary to say this lest you ask why they brought Amaziah to Jerusalem and not to Samaria when they seized him. [The answer is] that Beth-Shemesh was near Jerusalem.

ויפרץ בחומת. שאמר מעתה לא ימרוד בי כי לא גבה לבו כל כך למרוד הואיל ונפרצה החומה:

and breached the wall of... He said, “From now on, he will not rebel against me, because his heart will not be so haughty since the wall has been breached”

הנמצאים בבית האלהים עם עובד אדום. כי הוא ובניו נגידים על האוצרות כל ימיהם כדלעיל:

that were found in the House of God with Obed-Edom for he and his sons were keepers of the treasures all their lives.

ואת בני התערבות. שלא הניחו ישראל את אמציהו להיות עוד מלך בירושלים עד שנתן בני השרים ערבון שלא ימרדו עוד בו וכן תרגם יונתן אותו במלכים (ב' יד) בני רברביא, ורבינו יוסף פירש תערובות אותן התערובות שהיה לו למלך נתונים בערבות שלא ימרדו אבותם בו ולא נראה לי כי לא מצינו שגברה יד יהודה כל כך על אחרים שיהו צריכים ליתן ליהודה בניהם לערבון:

and the hostage children For the Jews did not permit Amaziah to be king any longer in Jerusalem until he made the children of the officers hostages so that they would no longer rebel against him, and so did Jonathan translate it in II Kings (14:14): “the children of the officers.” Rabbi Joseph (Kara) explained “the hostage children” to mean those hostages that the king had taken as security so that their fathers would not rebel against him. This, however, does not appear correct to me because we do not find that Judah had such power over others that they could have [forced them] to give Judah their children as hostages.

ומעת אשר סר אמציה מאחרי ה'. ונפל לפני מלך ישראל מיד ויקשרו עליו קשר בירושלים להרגו כי הי' לבם דוה איש על בנו ועל אחיו ועל קרובו שנהרגו על ידו לפי שנתגרה במלך ישראל:

And from the time that Amaziah turned away from following the Lord and was defeated by the king of Israel, immediately they conspired against him in Jerusalem to kill him, because each one was grieved over his son, his brother, and his kinsman who were slain because of him, because he provoked the king of Israel.

וינס לכישה. עיר מבצר אשר נלחם עליה סנחריב ונס לכישה ויהי שם ט"ו שנים עד ששלחו אחריו לכיש' וימיתהו שם ואותן ט"ו שנה שהי' בלכיש מלכה יכליהו אם עזיהו תחתיו אך קשה לי ובפי' ר' יוסף זצ"ל ראיתי גם אותן ט"ו שנים שהי' בלכיש מלך עזיהו בנו תחתיו ולא נכון לפותרו כן שהרי כתיב בסמוך והוא בן שש עשר' שנה נמצא שלא היה בזמן שברח אביו אלא בן שנה ועוד שא"כ היה לו לומר ויקחו את עזיהו וימליכו תחת אביו בחייו אלא משמע שלא מלך בחיי אביו:

and he fled to Lachish a fortified city against which Sennacherib waged war. He fled to Lachish, where he remained fifteen years until they followed him to Lachish and assassinated him there. And during those fifteen years that he was in Lachish, Jecoliah, Uzziah’s mother, reigned in his stead. This is how it appears to me. In the commentary of Rabbi Joseph (Kara), I saw that during those fifteen years that he was in Lachish, Uzziah his son reigned in his stead, but it is incorrect to interpret it in this manner, for it is written immediately following (26:1): “who was sixteen years old.” We find that when his father fled, he was only one year old. Moreover, if this is the case, it should say, “took Uzziah and made him king instead of his father during his lifetime.” Rather, Scripture intimated that he did not reign during his father’s lifetime.