דברי הימים ב כ״ט

ויחזקם. לפי שאחז קצץ את כל כלי בית האלהים:

and reinforced them because Ahaz had destroyed all the vessels of the House of God.

והוציאו את הנדה. עבודת כוכבים, את המת לא נאמר כאן כי אם נדה ומאוס יותר מן המת המוטל שלם דוגמא כטומאת הנדה כי דם נדה מאוס ומוסרח:

and remove the ‘menstruant’ The Midrash Aggadah (source unknown) states: ‘The corpse’ is not stated here, but ‘the menstruant,’ which is more repugnant than the corpse. It is compared to the uncleanness of the menstruant, because menstrual blood is repugnant.

ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועולה לא העלו בקדש לאלהי ישראל. אבל לאלהים אחרים עשו במות לכל עיר ועיר לקטר להם:

extinguished the lamps, and they did not burn incense nor offer up burnt offerings in the Sanctuary to the God of Israel but they made high places to alien gods in every city, to burn incense to them.

אל תשלו. לשון שגגה:

do not forget - Heb. תִּשָּׁלוּ, an expression denoting lack of intention.

ויבאו הכהנים לפנימה. כי לא על הלוים ליכנס פנימה:

And the priests came within for the Levites may not enter within.

לחצר בית ה'. מקום מעמד הלוים כאומר ויקבלו הלוים וגו' ויחלו באחד לחדש:

to the court of the House of the Lord the place where the Levites stood, as he says: “and the Levites received, etc.”

ויקדשו את בית ה' לימים שמונה. לכך עכבו בטהרה לטהר כל כך לפי שאחז צייר כל הכתלים צלמי משכית כדכתיב (יחזקאל כ״ג:י״ד) צלמי כשדים חקוקים בששר ועכבו ח' ימים עד שהשחיתו דמות הצלמים מן הכתלים וביום י"ו לחדש כלו הכל הבית והעזרה:

They commenced on the first of the first month etc., they sanctified the House of the Lord for eight days This is why they prolonged the cleansing to cleanse it so long, because Ahaz had painted all the walls with images, as it is written (Ezek. 23:14): “Images of Chaldeans, engraved with types of drawings,” and they prolonged it for eight days until they destroyed the likeness of the images from the walls, and on the sixteenth day of the month, they completed everything, the Temple and the forecourt.

הכנו והקדשנו. מפורש בעכו"ם בפרק ר' ישמעאל כלים ששמשו בבית חניו מהו כו' עד איתיביה אשר הזניח אחז הכנו והקדשנו מאי לאו הכנו דאטבלינהו הקדשנהו דאקדשינהו אמר לו ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבדתי הכנו שגנזום והקדשנו שהקדשנו אחרים תחתיהם:

we have prepared and sanctified This is explained in Abodah Zarah (52b) in the chapter entitled “Rabbi Ishmael”: May vessels used in the Onias temple be used in the Temple?...He questioned him, “’That King Ahaz forsook, etc....we have prepared and sanctified.’ Does not ‘we have prepared’ mean that they immersed them and ‘sanctified’ mean that they consecrated them?” He replied, “Blessed are you to Heaven, for you have restored my loss to me. ‘We have prepared’ means that we have concealed them and ‘sanctified’ means that we consecrated others in their stead.”

וצפירי עזים וגו'. הוראת שעה היתה:

and seven kids, etc. This was a temporary provision.

על מזבח ה'. ולא על אותן מזבחות שעשה אחז אביו:

on the altar of the Lord but not on those altars that his father Ahaz had made.

לכפר על כל ישראל. שחטאו בעבודת כוכבים כן אמר המלך תהי העולה והחטאת עבור כל ישראל, בפרשת שלח לך (מדבר ט"ו) כתיב ועשו כל העדה פר וגו' וכתיב (ויקרא ד׳:י״ד) והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת וכאן כתיב ויביאו פרים ואילים וצפירי עזים שבעה אלא הוראת שעה היתה:

to atone for all Israel for they had sinned by [practicing] idolatry. The king said as follows: “Let the burnt offerings and the sin offerings be for all Israel.” In the section שְׁלַח (Num. 16:24) it is written: “the entire congregation shall offer up one bull, etc.,” and it is written: (Lev 4:14): “and the congregation shall bring a young bull for a sin offering,” and here it is written that they brought seven bulls, rams, lambs, and kids! This was a temporary ruling.

כי ביד ה' המצוה ביד נביאיו. לשורר הלוים בכלי שיר לא כתוב בתורה שיהא קרבן טעון שירה אלא מצות ה' שצוה ביד נביאיו לשורר על הקרבן ורבותינו פי' במסכת ערכין מניין שהלוים טעונין לשורר בכלי שיר דכתיב עבודת עבודה איזוהי עבודה שצריכה עבודה אחרת עמה הוי אומר זה השיר בכלי שיר, ועבודת משא (שם) נכון לפרש על השיר כדכתיב (לעיל א' ט"ו) וכנניהו שר הלוים במשא כי מבין הוא שהיה ממונה להרים קול הנגון של שיר:

for by the hand of the Lord was the commandment, by the hand of His prophets that the Levites should play musical instruments. It is not written in the Torah that a sacrifice requires musical accompaniment (lit., song), but it is the commandment of the Lord, which He commanded through His prophets to accompany the sacrifice with song. Our Rabbis explained in Tractate Arachin (11a): From where do we derive that the Levites are required to play musical instruments? For it is written (Num. 4:47): “the service of the service.” Which is a service that requires another service with it? This is music with a musical instrument. “And the service of raising” may also be correctly explained in reference to song, as it is written (I Chron. 15:22): “And Chenaniah, the leader of the Levites in song (בְּמַשָּׂא) etc. because he was an expert,” for he was appointed to raise the voice of the melody of the song.

והכהנים בחצצרות. ככתוב ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות (במדבר י'):

and the priests with the trumpets as it is written (Num. 10:8): “And Aaron’s sons, the priests, shall blow the trumpets.”

להלל לה' בדברי דוד. זה הודו לה' קראו בשמו ככתוב למעלה (א ט"ז) ביום ההוא אז נתן דוד בראש להודות וגו':

to praise the Lord with the words of David and Asaph the seer i.e., “Give thanks to the Lord, call out in His name,” as is written above (I Chron. 16:8f): “On that day, David placed Nathan at the head to give thanks to the Lord by the hand of Asaph and his brethren, etc.”

ויביאו הקהל זבחים ותודות. דבר המותר לבעלי' באכילה:

and the congregation brought [peace] offerings and thanksgiving offerings which are permissible for the owner to eat.

וכל נדיב לב עולות. קצת מהם מי שהתנדב לבו הביאו עולות ולא כולם לפי שאין לבעלים היתר אכילה בהם:

and every generous-hearted one - burnt offerings Some of them, whoever was moved by his heart, brought burnt-offerings, but not all of them [i.e., not all the people brought burnt-offerings], because the owner has no permission to eat them.

והקדשים. קדשים קלים זבחי' ושלמים מה שהבעלים נהנים בהם:

And the sacred offerings sacred offerings of the lower degree - [thanksgiving-] offerings and peace-offerings, from which the owners may benefit.

רק הכהנים היו למעט. כלומר אותן שהקדישו היו עדיין למעט ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים, וא"ת היאך יתקדשו הלוים ולא יתקדשו הכהנים ומפרש לפי כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים וישרו לבם הלוים להתקדש יותר מהכהנים והיו הכהנים והלוים וכל יראי השם מתחפשים ומתנכרים ואף מסתתרים כל ימי המלכים הרשעים וכשבא חזקיהו שהיה צדיק לא היו יכולים מיד להתקדש ולטהר שזה בשנה ראשונה היה למלכו והיו באים ומתקדשים על יד כדכתיב (משלי כ״ח:י״ב) בעלוץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחופש אדם וכתיב (שם) בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים כלומר בקום רשע אחז יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים חזקיה וסיעתו:

Only the priests were few i.e., Those who had consecrated themselves were still few; so their kinsmen, the Levites, reinforced them until the work was completed and until the priests consecrated themselves. Now, should you ask: How was it that the Levites consecrated themselves and the priests did not consecrate themselves? Scripture explains: “for the Levites were more conscientious than the priests to consecrate themselves”; the Levites were more conscientious than the priests, for the priests and the Levites and all God-fearing people had disguised themselves and made themselves appear unrecognizable, and had even hidden, all the days of the wicked kings, and when Hezekiah - who was righteous - came, they could not immediately consecrate themselves and cleanse themselves, for this was in the first year of his reign; so they came and consecrated themselves gradually, as it is written (Prov. 28:12): “When the righteous rejoice, there is much glory, but when the wicked rise up, a person disguises himself,” and it is written (ibid. verse 28): “When the wicked rise up, people hide; but when they perish, the righteous increase.” When the wicked Ahaz rose up, people hid, but when he perished, the righteous increased, i.e., Hezekiah and his company.

על ההכין האלהים לעם. לעבדו ולעשות רצונו דוגמא דלמטה (ל פסוק יט) כל לבבו הכין לדרוש וגו' וגם שמחו כי בפתאום היה הדבר עליהם בשנה ראשונה למלכו לשוב אל ה' ושבו מיד:

over that which God had prepared for the people to serve Him and to do His will, similar to below (30:19): “His whole heart he set to seek, etc.,” and they also rejoiced because they were suddenly inspired in the first year of his reign to return to the Lord, and they returned immediately.