דברי הימים ב ל׳

וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה וגו'. כי עדיין לא גלו כי זה היה בשנה ראשונה למלכו והם לא גלו כי אם בשש למלכו כדכתיב (במלכים ב י״ח:י׳) וילכדה בקצה שלש שנים בשנת שש לחזקיה והיא שנת ט' להושע מלך ישראל כאשר תמצא כתוב בסוף הספר:

and he also wrote letters to Ephraim and Manasseh, etc. because they were not yet exiled, because this was in the first year of his reign and they were not exiled until the sixth year of his reign as it is written (II Kings 18:10): “And they captured it at the end of three years, in the sixth year of Hezekiah, which was the ninth year of Hoshea, king of Israel,” as you will find at the end of the Book.

כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא. בחדש הראשון בניסן:

For they could not perform it at that time in the first month, in Nissan.

כי הכהנים לא התקדשו למדי. התקדשו להיות די לישראל בהם להקריב פסחיהם ואין צריך לומר שלא היו יכולים לעשותו בניסן שהרי לא כלו לקדש את הבית עד י"ו בניסן וכן פתרון כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא כלומר אפי' אם לא עכבו טהר' הבי' שלא כלו עד י"ו בניסן לא היינו יכולין לעשותו עתה לפי כי הכהנים לא התקדשו למדי:

for the priests had not consecrated themselves sufficiently They had not consecrated themselves sufficiently for Israel to offer their Passover sacrifices, and it goes without saying that they could not perform it in Nissan, for they did not finish consecrating the Temple until the sixteenth of Nissan, but this is its meaning: For they could not perform it at that time; i.e., even if they had not delayed the purification of the Temple, which they did not complete until the sixteenth of Nissan, they would not have been able to perform it now [the offering of the Passover sacrifice] because not enough priests had consecrated themselves.

והעם לא נאספו. עדיין כולם לירושלים:

and the people had not gathered all of them [had not] yet [gathered] to Jerusalem.

מבאר שבע ועד דן. זהו תחום עשרת השבטים:

from Beersheba to Dan This is the boundary of the Ten Tribes.

כי לא לרוב. פתרון כי רוב שנים עברו שלא עשהו כהלכתו:

because for many years The meaning is that many years had passed in which they had not performed it according to its law.

וישוב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור. אע"פ שלא הגלו עדיין קורא להם פליט' כי הי' נחשב בעיניה' כאשר גלו כבר ועוד כי מלכי אשור תפשו הכל בימי אחז ומה שהיה בעיניה' כאילו גלו לפי כי ו' שנים היו ישראל למלך אשור עבדים נושאי מנחה והיה מושל בהם ומוליכן בגולה ועושה בהם כרצונו וזה היה בתוך אותן שש שנים וכבר גלו כמה פעמים בימי מלכי ישראל ואחז והם יודעים מיד כשימרדו ישראל במלך אשור יוליכם בגולה ולהם קורא פליטת אשור לפי שלא משל בהם ולא בכל ארץ יהודה:

so that He may return to the remnant that has escaped from the clutches of the kings of Assyria Although they had not yet been exiled, he calls them a remnant that has escaped because they considered themselves as if they had already been exiled, and moreover, the kings of Assyria had seized everything in the days of Ahaz, and the reason they saw themselves as if they had already been exiled was that for six years the Israelites were tribute-paying serfs to the king of Assyria, and he ruled over them and led them away into exile and did with them as he wished. This occurred within those six years, and they had already been exiled many times in the days of the kings of Israel and Ahaz, and they knew that as soon as Israel would rebel against the king of Assyria, he would lead them away in exile. He calls them ‘those who escaped from Assyria’ because he ruled neither over them, nor over the entire land of Judah.

ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם. פתרון וא"ת עדיין בוטחים אנו שיעלה מעלינו מלך אשור אל תהיו כאבותיכם כל דור ודור שהיה לפניכם, ומה אירע להם כשעזבו את ה' וימעלו בו מעל ויתנם לשמה כאשר אתם רואים:

And do not be like your fathers or like your brothers The meaning is: Now if you say, “We still trust that the king of Assyria will withdraw from us,” do not be like your fathers, every generation that was before you. What happened to them when they forsook the Lord and acted treacherously? “He made them a desolation, as you see.”

עתה אל תקשו ערפכם וגו'. בשובכם על ה' אחיכם ובניכם יהיו לרחמים לפני שוביה' ולשוב לארץ הזאת. אפילו אותן קצת שגלו כבר שהיו נלחמים עם ישראל ויכלו להם ומוליכין את בניה' ואת בנותיהם בשביה ואם תשובו אליו יתנם לרחמים לפני שוביהם לשובם לארץ הזאת כי חנון ורחום ה' אלהיכם:

For when you return to the Lord, your brothers and your sons will find compassion before their captors and shall return to this land Even those few who have already been exiled, for they waged war with Israel and they overwhelmed them, and they led their sons and daughters into captivity. But if you return to Him, He will grant them compassion before their captors, that they will return to this land, for the Lord your God is gracious and merciful.

המקטרות. מקום שהיו בו כהנים ולוים:

the altars for incense a place where there were priests and Levites.

והכהנים והלוים נכלמו. שעיכבו להתקדש ולפיכך עכבו כל כך מלבוא עד עתה כי לא יוכלו להאמין בדבר הזה קודם לכן לפי שהזניחן אחז מכהן וכך היו אומרים אפשר אתמול עבד אחז עבודת כוכבים ובנו יחזקיהו לאלתר בשנה ראשונה מיד בחדש הראשון ויאמר לכהנים וללוים לעבוד לאל אחד לבדו ויצטרך לנו ולכך נתעצלו ונתרשלו מלבא וגם שאר יהודה שלפניו הזניח אחז וכשחקרו והבינו בדבר שהכל היה לשם שמים באו ויתקדשו כלם:

and the priests and the Levites were embarrassed that they had delayed to consecrate themselves. They tarried so long and did not come until now for the following reason: they could not believe that this was true beforehand, because Ahaz had dismissed them from officiating as priests. And so they said, “Is it possible that yesterday Ahaz worshipped idols, and that his son Hezekiah, immediately in the first year and first month would tell the priests and Levites to worship the one God alone and have need of us?” They were therefore lazy and neglected to come, together with the rest of Judah, whom Ahaz had dismissed. But when they investigated and understood that everything was for the name of Heaven, they all came and consecrated themselves.

הכהנים זורקים. כי מקבלה ואילך מצות כהונה, ואל תתמה למה לא שחטו בעלים עצמם לפי שכתוב בסמוך כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים היו על שחיטת פסחיהם:

the priests sprinkled For [the rituals] from the reception [of the blood] and onwards are the commandments of the priests, and do not wonder why the owners themselves did not slaughter [the sacrifices], as is explained further: for there were many among the congregation who had not consecrated themselves and the Levites presided over the slaughter of their Passover sacrifices.

לכל לא טהור. שהי' לוי במקומו להקדיש לה':

for everyone who was unclean a Levite took his place to sanctify it for the Lord.

כי אכלו את הפסח בלא ככתוב. שלא כהלכה שאכלוהו בטומאה כי התפלל יחזקיהו עליהם וגו':

for they ate the Passover sacrifice not as it is written not in accordance with halachah, for they ate it in a state of uncleanness, for Hezekiah prayed for them, saying, etc.

כל לבבו הכין. כך מפורש בברייתא דר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי המתחלת בכל מקום שאתה מוצא דברי ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי באגדה עשה אזנך כאפרכסת שנאמר (משלי כ') להקשיב אזנך לתבונה משלשים ושתים מדות האגדה נדרש וזה אחד מהם נחלק הסדר כגון זה ה' הטוב יכפר בעד כל מי שכל לבבו הכין לדרוש האלהים לעשות פסחו להקריב קרבנו אף על פי שלא עשו בטהרת הקדש כי לא טהרו ויהודה כולם נטהרו לפי שהיו קרובים לירושלים והיו יכולים לטהר ולהתקדש ולשוב לירושלים אבל רבת מאפרים ומנשה יששכר זבולן אין להם כל כך פשע בדבר לפי שהי' להם הדבר רחוק על ידי אגרות לא היה להם להמתין ולאחר מלבוא עד שיתקדשו לפיכך באו ולא נטהרו ולפי שלא היתה פשיעתם לפיכך תכפר בעדם וכן (ישעיה ל"ה) ישושו' מדבר וציה וגומר הוא נחלק הסידור:

who has set his whole heart So it is explained in the Baraitha of Rabbi Eleazar the son of Rabbi Jose the Galilean which commences: Wherever you find the words of Rabbi Eleazar the son of Rabbi Jose the Galilean in Aggadah, listen attentively, as it is said (Prov. 2:2): “To make your ear attentive to wisdom” of the thirty-two methods by which the Aggadah is expounded, and this is one of them:. If the sequence was separated, e.g. this one: The good Lord will atone for anyone who has set his whole heart to seek God to perform His Passover sacrifice, to offer up his sacrifice—even though they did not offer it with the purity of sacred things, for they had not purified themselves; the entire Judah had purified themselves because they were near Jerusalem, and they could cleanse themselves and consecrate themselves and return to Jerusalem, but many from Ephraim and Manasseh, Issachar and Zebulun were not so much to blame in the matter, because the matter was far away for them through letters, and they did not have time to wait and to delay their coming until they consecrated themselves. They therefore came and were not purified. And because it was not their fault, therefore atone for them. Similarly, (Isa. 35:1f.): “Desert and wasteland shall rejoice over them, etc.”: the sequence is separated.

והכהנים בכלי עוז. בחצוצרות:

and the priests with powerful instruments with trumpets.

המשכילים שכל טוב לה'. לענין שירה נופל לומר לשון שכל כמו שנאמר (לעיל א' כ"ו) ויפל הגורל מזרחה לשלמיהו וזכריהו בנו יועץ בשכל וגומר ודבר חזקיהו על לבם תנחומים ודברים טובים לחזקם ולעזור להם כדי שיחזקו אף הם בשיר שכל טוב לה':

who were experts in the service of the Lord it is appropriate to use the term “expertise” (שֵׂכֶל) in regards to song, as it is written, (above I Chron. 26:14): “And the lot to the east fell to Shelemiah, and Zechariah, his son, a prudent counselor, etc.,” (יוֹעֵץבְּשֵׂכֶל). Hezekiah spoke to their hearts with consolations and pleasant words to encourage them and assist them, in order that they too strengthen the song with expertise for the Lord.

מתודים לה'. על זבח תודה ומודים לה' על הנס שעשה להם שזבח תודה על נס הוא בא:

and thanking the Lord over the thanksgiving offerings, and they thanked the Lord for the miracle that He had wrought for them, for the thanksgiving offering comes for a miracle.

שבעת ימים אחרים. כמו שמפורש ויעשו שבעת ימים שמחה:

another seven days as it is explained: and they kept seven days of joy.

הרים לקהל. מצאנו ומבקרו:

separated from his small cattle and from his large cattle.

לקהל אלף פרים וגו'. והיו אוכלים ביחד מלך ושרים והעם שמחים:

for the congregation one thousand bulls, etc. and they were eating together, the king, the officers, and the people, with joy.

כי מימי שלמה בן דוד מלך ישראל לא. היתה כזאת בירושלים שמא עם רב יותר היו באין לרגל לירושלים בימי שלמה אבל שמחה גדולה לא היתה בירושלים כזאת מימות שלמה כי ביותר שמחו על מה שאם היו כל רגל ורגל מקובצים בירושלים לפי שלא היה להם חדוש אין להם שמחה אבל עתה שכל ימי אחז ומלכי יהודה הרשעים לא עלו לרגל לירושלים ועתה הורשו לעלות לירושלים שמחו שמחה גדולה ולפי שהיה כמה שנים שלא עלו לירושלים עד עתה הוקטן בעיניהם ז' ימים דחג המצות והוסיפו עוד ז' ימים כדי לשמוח בהם ושמחו שמחה גדולה:

for since the days of Solomon the son of David, king of Israel, there had not been the like in Jerusalem It is possible that a greater multitude had come for the festival to Jerusalem in the days of Solomon, but there had never been such a great rejoicing as this in Jerusalem since the days of Solomon. They were joyful about this [gathering], for if they had gathered in Jerusalem on every festival, it would have been nothing new and they would have had no cause for [special] joy But now, since they had not performed the festival pilgrimage to Jerusalem all the days of Ahaz and the wicked kings of Judah, and they were now permitted to go up to Jerusalem they rejoiced greatly. And since it was so many years since they had gone to Jerusalem, the seven days of the Festival of Matzoth were too few in their eyes and they added another seven days in which to rejoice, and they rejoiced a great rejoicing.

ויברכו את העם. אם תרצה לומר בירכם בזה שבקשו לשוב מארץ שוביהם וישמע ה' בקולם וישיבום אז ד"א וישמע בקולם וכן כתוב למעלה (ב' ל') וישמע ה' אל יחזקיהו וירפא את העם:

and they blessed the people If you wish, you may say that they blessed them with this [blessing] that they begged to return from the land of their captors, and the Lord hearkened to their voice and returned them. Another possible explanation: and He hearkened to their voice, and so it is written above (v. 20): “and the Lord hearkened to Hezekiah and healed the people.”