דברי הימים ב ל׳:כ״ד-כ״ו

הרים לקהל. מצאנו ומבקרו:

separated from his small cattle and from his large cattle.

לקהל אלף פרים וגו'. והיו אוכלים ביחד מלך ושרים והעם שמחים:

for the congregation one thousand bulls, etc. and they were eating together, the king, the officers, and the people, with joy.

כי מימי שלמה בן דוד מלך ישראל לא. היתה כזאת בירושלים שמא עם רב יותר היו באין לרגל לירושלים בימי שלמה אבל שמחה גדולה לא היתה בירושלים כזאת מימות שלמה כי ביותר שמחו על מה שאם היו כל רגל ורגל מקובצים בירושלים לפי שלא היה להם חדוש אין להם שמחה אבל עתה שכל ימי אחז ומלכי יהודה הרשעים לא עלו לרגל לירושלים ועתה הורשו לעלות לירושלים שמחו שמחה גדולה ולפי שהיה כמה שנים שלא עלו לירושלים עד עתה הוקטן בעיניהם ז' ימים דחג המצות והוסיפו עוד ז' ימים כדי לשמוח בהם ושמחו שמחה גדולה:

for since the days of Solomon the son of David, king of Israel, there had not been the like in Jerusalem It is possible that a greater multitude had come for the festival to Jerusalem in the days of Solomon, but there had never been such a great rejoicing as this in Jerusalem since the days of Solomon. They were joyful about this [gathering], for if they had gathered in Jerusalem on every festival, it would have been nothing new and they would have had no cause for [special] joy But now, since they had not performed the festival pilgrimage to Jerusalem all the days of Ahaz and the wicked kings of Judah, and they were now permitted to go up to Jerusalem they rejoiced greatly. And since it was so many years since they had gone to Jerusalem, the seven days of the Festival of Matzoth were too few in their eyes and they added another seven days in which to rejoice, and they rejoiced a great rejoicing.