קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י

ו׳:א׳

אָז אָמַר שְׁלֹמֹה יְהֹוָה אָמַר לִשְׁכּוֹן בָּעֲרָפֶֽל׃

רש״י

אז אמר שלמה. הואיל והבית מלא עשן עכשיו אני יודע שהשכינה שרויה בו בערפל כי כן דרכו דכתיב (שמות כ׳:י״ח) ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים ודאי שרצונו להתעכב בו ובספרי פירש אז אמר שלמה כשראה הענן אמר עתה אני רואה שהשכינה שרויה בבית אשר בניתי שהרי כך הבטיח לבוא ולשכן בו מתוך ענן וערפל והיכן אמר (ויקרא ט״ז:ב׳) כי בענן אראה על הכפורת:

Then Solomon said Since the House is full of smoke, I now know that the Shechinah is resting in the thick darkness therein, for so is His wont, as it is written (Exod. 20:18): “and Moses drew near to the thick darkness wherein God appeared.” [Therefore, I deduce that] He surely wishes to stay therein, and in Sifre it is explained: Then Solomon said - when he saw the cloud, he said, “Now I see that the Shechinah rests in the House that I have built, for He promised to come and dwell therein out of the midst of the cloud and the thick darkness.” Now where did He say this? (Lev. 16:2): “for in the cloud I shall appear on the Ark cover.”

ו׳:ב׳

וַאֲנִי בָּנִיתִי בֵית־זְבֻל לָךְ וּמָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִֽים׃

רש״י

בית זבול. מדור:

a House to dwell in - Heb. בֵית זְבֻל a dwelling.

לשבתך עולמים. שמשנבחרה לא שרתה שכינה במקום אחר ולא הותרו הבמות:

for You to dwell in forever For since it was selected, the Shechinah did not rest elsewhere, and the high places were prohibited.

ו׳:ג׳

וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת־פָּנָיו וַיְבָרֶךְ אֵת כׇּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל וְכׇל־קְהַל יִשְׂרָאֵל עוֹמֵֽד׃

רש״י

ויברך את כל קהל ישראל. ברכה האמורה בסוף הענין:

and blessed all the congregation of Israel the blessing stated at the end of the episode.

ו׳:ד׳

וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו אֵת דָּוִיד אָבִי וּבְיָדָיו מִלֵּא לֵאמֹֽר׃

רש״י

אשר דבר בפיו. שיתן לו בן שיבנה לו בית:

Who spoke with His mouth that He would give him a son who would build Him a House.

מלא. קיים דברו הטוב:

has fulfilled He fulfilled His good word.

ו׳:ה׳

מִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת־עַמִּי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא־בָחַרְתִּֽי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וְלֹא־בָחַרְתִּֽי בְאִישׁ לִהְיוֹת נָגִיד עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵֽל׃

רש״י

מן היום אשר הוצאתי. שאף זה דברת אל אבי:

Since the day that I brought forth For this too You spoke to my father.

ו׳:ו׳

וָֽאֶבְחַר בִּירוּשָׁלַ͏ִם לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִיד לִהְיוֹת עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵֽל׃

רש״י

ואבחר בירושלים. מוסב על לא בחרתי בעיר:

And I chose Jerusalem This refers to “I chose no city.”

ואבחר בדויד. מוסב על ולא בחרתי באיש:

and I chose David This refers back to “neither did I choose a man.”

ו׳:ז׳

וַיְהִי עִם־לְבַב דָּוִיד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵֽל׃

ו׳:ח׳

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־דָּוִיד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם־לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱֽטִיבוֹתָ כִּי הָיָה עִם־לְבָבֶֽךָ׃

רש״י

הטיבות כי היה עם לבבך. כלומר גם אני בוחר בבית אשר עלה בלבך לבנותו לשכן שמו שם כמו שאמר למעלה:

you did well that it was in your heart i.e., I too choose the House that you thought to build, where My name shall dwell, as is stated above.

ו׳:ט׳

רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי בִנְךָ הַיּוֹצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא־יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִֽי׃

ו׳:י׳

וַיָּקֶם יְהֹוָה אֶת־דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקוּם תַּחַת דָּוִיד אָבִי וָאֵשֵׁב ׀ עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵֽל׃

ו׳:י״א

וָאָשִׂים שָׁם אֶת־הָאָרוֹן אֲשֶׁר־שָׁם בְּרִית יְהֹוָה אֲשֶׁר כָּרַת עִם־בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל׃

ו׳:י״ב

וַֽיַּעֲמֹד לִפְנֵי מִזְבַּח יְהֹוָה נֶגֶד כׇּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּֽיו׃

רש״י

ויפרש כפיו. היה לו לומר כך ויפרוש כפיו השמימה ויאמר וגו' אלא שמפסיק בינתיים להודיע על מה עמד וכן במלכים (א' ח') ויפרש כפיו השמימה ויאמר:

and he spread forth his hands Scripture should have said the following: “and he spread forth his hands toward heaven, and he said, etc.,” but it interrupted in between to inform [us] on what he stood, and so in I Kings (8:22f.): “and he spread forth his hands towards heaven, and he said.”

ו׳:י״ג

כִּֽי־עָשָׂה שְׁלֹמֹה כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וַֽיִּתְּנֵהוּ בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה חָמֵשׁ אַמּוֹת אׇרְכּוֹ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רׇחְבּוֹ וְאַמּוֹת שָׁלוֹשׁ קוֹמָתוֹ וַיַּעֲמֹד עָלָיו וַיִּבְרַךְ עַל־בִּרְכָּיו נֶגֶד כׇּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָֽיְמָה׃ {פ}

רש״י

כי עשה שלמה. מוסב על נגד כל קהל ישראל כלומר היאך היה גבוה מכולם להשמיע דבריו:

For Solomon had made This refers back to “opposite all the congregation of Israel,” i.e., how was he higher than all of them to make his words heard?

ויעמוד עליו. ועתה יכולין לראותו כל ישראל ומשום שמפסיק הענין צריך לומר כבראשונה נגד כל קהל ישראל וכן ויפרוש כפיו השמימה:

and he stood on it And now, all Israel could see him, and since he interrupted the topic, he had to repeat, “opposite all the congregation of Israel,” and so, “and he spread forth his hands toward heaven.”

טקסטים

  • עברית: Miqra according to the Masorah · רישיון: CC-BY-SA
  • אנגלית: The Koren Jerusalem Bible · רישיון: CC-BY-NC
  • עברית: On Your Way · רישיון: PD
  • אנגלית: The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · רישיון: CC-BY

לאן עכשיו

להמשיך לקרוא