דברי הימים ב ח׳:א׳-ט׳

ויהי מקץ עשרים שנה. פתרון מקץ עשרים שנה שנגמר כל הבנין של בית ה' שבע שנים ואת ביתו י"ג שנים כדכתיב במלכים (שם ו):

Now it came to pass at the end of twenty years The meaning is: at the end of twenty years that the entire construction had been completed: that of the House of the Lord seven years and that of his palace thirteen years, as it is written in I Kings (6:38, 7:1).

ויבן את תדמור במדבר. (ובמלכים א ט׳:י״ח) כתיב את תמור ותדמור קרינן וזה ששנינו ביבמות אין מקבלים גרים מן התרמודים ובב"ר בפרשת עקידה מפרש שעזרו לשונאיהם של ישראל ולפי שהמירו עצמם ונתחלפו לרעה בסוף על כן נכתב במלכים תמור לשון תמורה שהיה להם לעשות לישראל חסד עשה עמהם שלמה שבנה להם כרך תדמור ומשום שלמה לא נכתב כאן תמור אלא תדמור כלומר עיר חשובה הכל לכבוד שלמה שאין כבוד שלמה לומר כאן הא בנה כרך שמרדו בו וקלקלו בו ועל כן כתב תדמור ולא תמור:

And he built Tadmor in the desert In I Kings (9:18) it [the name] is written “Tamar,” but read, “Tadmor.” This accounts for that which we learned in Tractate Jebamoth (16a): We may not accept proselytes from the Tarmodites; and in Genesis Rabbah (56:11), in the portion dealing with the binding [of Isaac] it is explained that they aided Israel’s enemies, and because they changed themselves and became worse, the word תָּמָר is used in Kings, an expression of exchange (תְּמוּרָה), for they should have repaid Israel for the kindness that Solomon bestowed upon them, for he built the city of Tadmor for them. Because of Solomon, it is not written here “Tamar,” but “Tadmor,” i.e., an important city, in deference to Solomon’s honor, for it is no honor to Solomon to say here that he built a city which rebelled against him and sinned against him. Therefore, it is written, “Tadmor,” and not “Tamar.”

ערי מצור. לפי שהיו עומדים על התחום הוצרכו חוזק כל כך:

fortified cities Because they stood on the border, they needed to be fortified.

למלאכתו. למלאכת בניינו למה כי הגרים למלאכתו ולא אנשי ישראל לפי כי ישראל המה אנשי חיל ואנשי מלחמה ושרי רכבו ופרשיו:

for his work [i.e.] for the work of his building. Why? All the proselytes were [employed] to do his work, but not the men of Israel, because the Israelites served as soldiers and men of war and the officers of his chariots and his horsemen.