הושע י״ד:ב׳-י׳

שובה ישראל. שבארץ יהודה פן יקרה אתכם כשומרון לכך נסמכו העניינים, משל למלך שמרדה עליו מדינה שלח המלך פולימרכוס ואמר להחריבה היה אותו פולימרכוס בקי ומיושב אמר להם טלו לכם ימים ואם לאו אני עושה לכם כדרך שעשיתי למדינה פלונית ולחברותיה ולאיפרכיא פלונית ולחברותיה לכך נאמר תאשם שומרון ואומר שובה ישראל עד ה' אלהיך כדאיתא בסיפרי בפ' וישב ישראל בשטים:

Return, O Israel You, who are in the land of Judah, lest what happens to Samaria happens to you. Therefore, the topics are juxtaposed. This can be compared to a king against whom a province rebelled. The king sent a general and commanded him to destroy it. That general was expert and deliberate. He said to them, “Take for yourselves days (sic); otherwise, I will do to you as I have done to such-and-such a province and to its allies, and to such-and-such a prefecture and to its allies.” Therefore it says, “Samaria shall be accounted guilty,” and then Scripture says: “Return, O Israel.” As is found in Sifrei in the section commencing. (Num. 25:1), “And Israel abode in Shittim.”

עד ה' אלהיך. תני בשם רבי מאיר שובה ישראל בעוד שהוא ה' במדת הרחמים ואם לאו אלהיך מדת הדין עד דלא יתעבד סניגוריא קטיגוריא:

to the Lord your God One taught in the name of Rabbi Meir: Return, O Israel, while He is still יהוה, with the Divine Attribute of Mercy; otherwise, He is אֶלֹהֶיךָ with the Divine Attribute of Justice, before the defense becomes the prosecution. [from Pesikta d’Rav Kahana, p. 164a]

כי כשלת. באו לך מכשולים בעד עווניך:

for you have stumbled in your iniquity Obstacles have come to you because of your iniquity.

כל תשא עון. כל עוונותינו סלח:

You shall forgive all iniquity Heb. כָּל-תִּשָׂא עָוֹן. Forgive all our iniquities.

וקח טוב. ולמדנו דרך טוב, דבר אחר מעט מעשים טובים שבידינו קח בידך ושפטנו אחריהם וכן דוד אומר מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים (תהילים י״ז:ב׳) דבר אחר וקח טוב וקבל הודיה מאתנו שנאמר טוב להודות לה' (שם צב):

and teach [us the] good [way] Heb. וְקַח-טוֹב. And teach us the good way. Another explanation: The few good deeds in our hands take in Your hand and judge us accordingly. And so does David say (Psalms 17:2): “Let my sentence come forth from before You, may Your eyes behold the right.” Another explanation: And accept good And accept confession from us, as it is said (Psalms 92:2): “It is good to confess to the Lord.”

ונשלמה פרים. שהיה לנו להקריב לפניך נשלם אותם בריצוי דברי שפתינו:

and let us render [for] bulls that we should have sacrificed before you, let us render them with the placation of the words of our lips.

אשור לא יושיענו. עוד זאת אמרו לפניו לא נבקש עוד עזרת אדם לא מאשור ולא ממצרים:

Assyria shall not save us Say this also before Him, “We no longer seek the aid of man, neither from Assyria nor from Egypt.”

על סוס לא נרכב. זו היא עזרת מצרים שהיו שולחים להם סוסים כמו שאמרו לישעיה (נ) לא כי על סוס ננוס ועל קל נרכב: ולא נאמר עוד:

we will not ride on horses This is the aid from Egypt, who would send them horses, as they said to Isaiah (30:16), “No, but on horses will we flee... And on swift steeds will we ride.”

למעשה ידינו. שהם אלהינו:

nor will we say any longer to the work of our hands that they are our gods.

אשר בך. לבדך תהיה תקותינו המרחם יתומים:

for in You alone shall our hope be, You Who grant mercy to the orphans.

ארפא משובתם. אמר הנביא כך אמר לי רוח הקודש מאחר שיאמרו לפני כן ארפא משובתם ואוהבם בנדבת רוחי אעפ"י שאינן ראויין לאהבה אתנדב לאהבתם כי שב אפי ממנו:

I will remedy their backsliding Said the prophet: So has the Holy Spirit said to me. After they say this before Me, I will remedy their backsliding, and I will love them with My charitable spirit. Although they do not deserve the love, I will love them charitably since My wrath has turned away from them.

ויך. הטל את שרשיו ויצליחם כלבנון כשרשי אילני הלבנון שהם גדולים:

and it shall strike I.e. the dew shall strike its roots and cause them to prosper like the Lebanon like the roots of the trees of the Lebanon, which are large.

ילכו יונקותיו. יסגון בנין ובנן ויהי כזיו מנרתא דקודשא זיוהון וריחהון כריח קטרת בוסמיא:

Its branches shall go forth Sons and daughters shall increase and it shall be Their beauty shall be like the beauty of the menorah of the Temple, and their fragrance like the fragrance of the incense.

כלבנון. כבית מקדשא:

like the Lebanon Like the Temple.

ישובו יושבי בצלו. אותן שהיו כבר יושבים בצל הלבנון שדימה בו ישראל ובית המקדש ועכשיו גלו מעמו ישובו אליו:

Those who dwelt in its shade shall return Those who already dwelt in the shade of the Lebanon, to which He compared Israel and the Temple, and now were exiled there from, shall return to it.

זכרו כיין לבנון. כדוכרן יבבות חצוצרתא דעל חמר עתיק דמתנסך בבית מקדשא שהיו תוקעין בחצוצרות על הנסכים כשהלוים אומרים בשיר:

its fragrance shall be like the wine of Lebanon Jonathan renders: Like the remembrance of the blasts of the trumpets over the old wine poured for libations in the Temple. For they would blow the trumpets over the libations when the Levites would recite the song.

אפרים. יאמר מה לי עוד ללכת אתרי העצבים וישובו מעכו"ם אני אענהו מצרתו:

Ephraim will say, “What more do I need to follow the images?” And they will turn away from idolatry. I will answer him I will answer him from his trouble.

ואשורנו. אראה בעניו:

and I will look upon him I will look upon his affliction.

אני כברוש רענן. אני לו נכפף להיות אוחז ידו בי כברוש רענן הנכפף לארץ שאדם אוחז בענפיו כלומר אהיה מצוי לו:

I am like a leafy cypress tree I will bend down for him to hold his hand on Me as the leafy cypress which is bent down to the ground, which a man holds by its branches; i.e., I will be accessible to him.

ממני פריך נמצא. והלא אני הוא שכל טובתך מאתי באה:

from Me your fruit is found Am I not He? For all your good emanates from Me.

מי חכם. בכם ויבן אלה. מי חכם בכם ויתבונן לתת לב לכל אלה וישוב אלי:

Who is wise and will understand these Who among you is wise and will ponder to put his heart to all these and return to Me?

ופושעים יכשלו בם. בשבילם על שלא הלכו בהן כן תרגם יונתן:

and the rebellious shall stumble on them i.e., because of them, because they did not walk in them. Jonathan renders in this manner.