כף החיים על אורח חיים קכ״ח:י״ג

יג) שם, אע"פ שביטל מצוה עשה אחת וכו' זהו לשון הרמב"ם ז"ל בסוף ה"ת אבל בסוטה ל"ח ב' איתא אמר ריב"ל כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בג' עשה כה תברכו אמור להם ושמו את שמי ע"כ והא דכתב הרמב"ם ז"ל כעובר בג' עשה ולא אמר עובר בג' עשש כל' הגמרא כתב הטעם מרן ז"ל בכ"מ שם ובב"י כאן משום דליכא בל' צווי אלא כה תברכו בלבד ואיכא למימר דכי קאמר ריב"ל ה"ז עובר לאו דוקה אלא ה"ז כעובר עכ"ד, וכ"כ הלבוש, סו"ב במק"ח או א' ר"ז אות ג' ועין במש"ז סוף הסי' שכתב דכל כהן שלא רצה לעלות מכין אותו עד שתצא נפשו ואם עבר הזמן מכין אותו מכות מרדות יעו"ש, ודע דצריך לעלות דוקא על הדוכן אם אפשר ולא לעמוד על הארץ כיון דדבר זה נזכר בגמרא כמש"ל וכ"מ מסתמיות דברי הפו' ואין לשנות ועיין לקמן אות ק"ך: